1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,339 --> 00:00:08,008
‫- פורצ'ן פימסטר -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:08,091 --> 00:00:09,759
‫- ספיישל קומדיה של NETFLIX -‬

5
00:00:13,930 --> 00:00:17,350
‫קבלו בבקשה את פורצ'ן פימסטר!‬

6
00:00:21,187 --> 00:00:22,480
‫בחיי!‬

7
00:00:46,713 --> 00:00:48,339
‫בחיי!‬

8
00:00:49,591 --> 00:00:50,550
‫די!‬

9
00:00:52,260 --> 00:00:53,928
‫די!‬

10
00:00:55,847 --> 00:00:59,100
‫שיקגו, מה קורה?‬

11
00:01:00,435 --> 00:01:02,312
‫בחיי!‬

12
00:01:04,397 --> 00:01:09,944
‫תודה שבאתם‬
‫לתיאטרון "שייקספיר" היפהפה בשיקגו!‬

13
00:01:13,323 --> 00:01:16,868
‫הרבה התרחש בשנתיים האחרונות, נכון?‬

14
00:01:16,951 --> 00:01:19,704
‫העולם התמודד עם כמה דברים מטורפים.‬

15
00:01:19,788 --> 00:01:21,331
‫זה הרגיש כמו קץ הזמנים,‬

16
00:01:21,414 --> 00:01:24,334
‫וחשבתי שלסביות יהיו בנויות לזה,‬
‫אתם יודעים?‬

17
00:01:25,627 --> 00:01:27,879
‫שימו אותנו בבונקר עם בשר האם משומר,‬

18
00:01:27,962 --> 00:01:28,797
‫ונהיה בסדר.‬

19
00:01:30,673 --> 00:01:34,302
‫אבל הדברים הידרדרו, ולמדתי הרבה על עצמי.‬

20
00:01:34,385 --> 00:01:38,181
‫גיליתי שיש לי אפס מיומנויות הישרדות.‬

21
00:01:38,723 --> 00:01:39,599
‫כלום.‬

22
00:01:40,100 --> 00:01:42,477
‫כל מה שהייתי צריכה לעשות זה להישאר בבית.‬

23
00:01:42,560 --> 00:01:44,312
‫לא עשיתי שום דבר.‬

24
00:01:45,021 --> 00:01:47,816
‫לא הייתה שום מחמצת בבית שלי.‬

25
00:01:48,525 --> 00:01:52,445
‫לא למדתי איך להכין חליטה קרה, כלום.‬

26
00:01:52,529 --> 00:01:54,656
‫בת הזוג שלי, ג'קס, הפתיעה אותי.‬

27
00:01:54,739 --> 00:01:57,283
‫היא זאת שהייתה בחוץ וצבעה את הגדר,‬

28
00:01:57,367 --> 00:01:59,619
‫חיווטה מחדש את החשמל שלנו,‬

29
00:02:00,286 --> 00:02:01,871
‫תיקנה את הצנרת שלנו.‬

30
00:02:01,955 --> 00:02:03,915
‫אני הייתי על הספה כל לילה,‬

31
00:02:03,998 --> 00:02:07,001
‫וצפיתי בסרטים תיעודיים על זקנים מאוהבים.‬

32
00:02:08,920 --> 00:02:11,422
‫פשוט בכיתי בנעלי ה-Ugg שלי.‬

33
00:02:13,675 --> 00:02:15,135
‫גיליתי, חברים,‬

34
00:02:15,218 --> 00:02:16,719
‫שאני לא בוצ'ה.‬

35
00:02:18,346 --> 00:02:19,264
‫כן.‬

36
00:02:22,725 --> 00:02:26,062
‫אני לא בוצ'ה, ואתם בהלם, אני יודעת,‬

37
00:02:26,146 --> 00:02:29,941
‫כי יש לי כתפיים רחבות‬
‫והצבע האהוב עליי הוא של אריג סקוטי.‬

38
00:02:31,943 --> 00:02:34,154
‫אבל זאת הצצה לסרט אחר לגמרי‬

39
00:02:34,237 --> 00:02:36,739
‫מזה שאתם חושבים שאתם עומדים לצפות בו.‬

40
00:02:37,323 --> 00:02:40,994
‫כמו שאומרים, השטיח לא מתאים לווילונות.‬

41
00:02:41,911 --> 00:02:44,873
‫שני דברים שאני לא יודעת להתקין.‬

42
00:02:55,425 --> 00:02:58,803
‫אבל אני נראית כמו אחת עם ידיים טובות.‬

43
00:02:59,345 --> 00:03:01,931
‫אם הייתם רואים אותי כשהרכב שלכם מקולקל,‬

44
00:03:02,015 --> 00:03:04,809
‫אולי הייתם מניחים שאוכל לתקן אותו.‬

45
00:03:05,310 --> 00:03:09,397
‫יש לי מראה כזה,‬
‫כי זה מה שבוצ'ה יודעת לעשות.‬

46
00:03:09,480 --> 00:03:12,817
‫היא יכולה להעלות את הרכב שלכם על הגב שלה…‬

47
00:03:14,694 --> 00:03:17,155
‫וללכת איתו למוסך.‬

48
00:03:19,365 --> 00:03:22,327
‫היא יכולה לירוק למכל הדלק שלכם…‬

49
00:03:24,245 --> 00:03:26,539
‫והמכונית שלכם תתניע.‬

50
00:03:28,249 --> 00:03:31,377
‫זה קסום, אבל זו לא אני.‬

51
00:03:32,045 --> 00:03:35,715
‫וגברים הכי מבולבלים מהמידע הזה.‬

52
00:03:35,798 --> 00:03:38,801
‫הם כל הזמן ניגשים אליי‬
‫בחנויות לתחזוקת בית,‬

53
00:03:38,885 --> 00:03:41,012
‫כי הם מניחים שאני עובדת שם.‬

54
00:03:42,722 --> 00:03:44,766
‫הם אומרים, "מה קורה, בן אדם?‬

55
00:03:46,434 --> 00:03:47,435
‫"איפה המסמרים?"‬

56
00:03:47,518 --> 00:03:50,396
‫ואני אומרת, "באתי כדי לקנות עציץ לבית.‬

57
00:03:53,399 --> 00:03:57,320
‫"אני יודעת שמוכרים M&M ליד הקופות."‬

58
00:04:03,952 --> 00:04:05,495
‫השתעממנו בשלב מסוים,‬

59
00:04:05,578 --> 00:04:09,374
‫ונסענו למדבר בקליפורניה, לג'ושוע טרי,‬

60
00:04:09,457 --> 00:04:12,585
‫וראיתי שאיזו מכונית‬
‫התקלקלה על הכביש המהיר,‬

61
00:04:12,669 --> 00:04:15,421
‫והבחור שהמכונית הייתה שלו היה מאוד גבוה.‬

62
00:04:15,505 --> 00:04:18,549
‫הוא היה שרירי,‬
‫בלי חולצה, היה לו קוקו עגבנייה.‬

63
00:04:18,633 --> 00:04:21,177
‫סטרייטיות,‬
‫אנחנו עדיין בקטע של קוקו עגבנייה?‬

64
00:04:21,261 --> 00:04:22,345
‫לא!‬

65
00:04:22,428 --> 00:04:24,389
‫יש שם "לא" החלטי.‬

66
00:04:24,472 --> 00:04:25,640
‫ואו.‬

67
00:04:26,557 --> 00:04:28,851
‫הוא לבש מכנסיים עם פסים שחורים-לבנים.‬

68
00:04:28,935 --> 00:04:31,896
‫הוא נראה כמו אסיר מהמם שברח.‬

69
00:04:32,522 --> 00:04:35,149
‫עכשיו המכונית שלו מקולקלת לצד הכביש.‬

70
00:04:35,233 --> 00:04:37,610
‫אני עוברת לידו בנהיגה, מביטה מעבר לכתף‬

71
00:04:37,694 --> 00:04:41,990
‫ומבינה שזה ג'ייסון מומואה. כן.‬

72
00:04:42,073 --> 00:04:45,159
‫עכשיו את אוהבת קוקו עגבנייה, נכון?‬

73
00:04:45,910 --> 00:04:47,495
‫כן!‬

74
00:04:47,578 --> 00:04:49,247
‫זה מה שחשבתי.‬

75
00:04:51,958 --> 00:04:53,626
‫זה היה אקוומן,‬

76
00:04:54,210 --> 00:04:56,838
‫קילומטרים מהאוקיינוס, פשוט…‬

77
00:04:57,672 --> 00:05:01,342
‫תקוע במדבר בלי כוחות העל שלו.‬

78
00:05:01,426 --> 00:05:03,678
‫יפהפה, בלי חולצה.‬

79
00:05:03,761 --> 00:05:05,471
‫אני המשכתי לנסוע.‬

80
00:05:07,098 --> 00:05:10,018
‫כבר עברנו על זה,‬
‫אני לא יכולה לתקן את המכונית שלו.‬

81
00:05:10,518 --> 00:05:14,689
‫אני לא יכולה למצוץ לו בזמן שהוא מחכה‬
‫שמישהו אחר יתקן את המכונית שלו.‬

82
00:05:15,189 --> 00:05:18,234
‫אין לי שום דבר להציע לגבר הזה.‬

83
00:05:19,235 --> 00:05:21,029
‫עשיתי את הדבר השני הכי טוב.‬

84
00:05:21,112 --> 00:05:23,656
‫כשעצרתי לתדלק נכנסתי לעמוד האינסטגרם שלו.‬

85
00:05:23,740 --> 00:05:26,034
‫חשבתי, "אני אוודא שזה היה הוא".‬

86
00:05:26,117 --> 00:05:28,036
‫מבחינתי, כל הגברים דומים.‬

87
00:05:30,038 --> 00:05:32,832
‫נכנסתי לעמוד שלו, והוא העלה תמונה שלו‬

88
00:05:32,915 --> 00:05:35,543
‫במכנסיים עם הפסים השחורים-לבנים,‬
‫לצד הכביש.‬

89
00:05:35,626 --> 00:05:40,214
‫אמרתי, "אלוהים, זה היה ג'ייסון מומואה!"‬

90
00:05:40,798 --> 00:05:43,593
‫ועשיתי לייק לתמונה שלו.‬

91
00:05:47,388 --> 00:05:48,556
‫עשיתי את שלי.‬

92
00:05:52,143 --> 00:05:54,604
‫אבל אני שונה מאוד מאיך שאני נראית.‬

93
00:05:54,687 --> 00:05:57,023
‫אני עלמה מעודנת.‬

94
00:05:57,899 --> 00:06:00,234
‫אני פרח עדין.‬

95
00:06:00,318 --> 00:06:02,153
‫אני אוהבת לקבל עיסוי מדי פעם.‬

96
00:06:02,236 --> 00:06:04,655
‫הבחורה הזאת אוהבת טיפוח, אנשים.‬

97
00:06:05,448 --> 00:06:08,201
‫לא מזמן עשו לי עיסוי ישבן בפעם הראשונה.‬

98
00:06:08,284 --> 00:06:10,870
‫עשו לכם פעם כזה? בחיי!‬

99
00:06:10,953 --> 00:06:13,539
‫אני לא מדברת על מרפק לשריר העכוז.‬

100
00:06:13,623 --> 00:06:18,294
‫אני מדברת על עיסוי ישבן אמיתי!‬

101
00:06:18,378 --> 00:06:22,340
‫הייתי במכון ספא מכובד מאוד, על הבטן,‬

102
00:06:22,423 --> 00:06:26,052
‫ואיזה בחור התחיל לעבוד על התחת שלי.‬

103
00:06:28,221 --> 00:06:29,639
‫הוא גם השמיע רעשים.‬

104
00:06:33,768 --> 00:06:34,852
‫אני עשיתי…‬

105
00:06:37,772 --> 00:06:40,233
‫הייתי המומה.‬

106
00:06:41,984 --> 00:06:45,738
‫גבר מעולם לא נגע בי ככה לפני כן.‬

107
00:06:46,906 --> 00:06:49,742
‫הוא פשוט המשיך לחפור לתוך הישבן שלי,‬

108
00:06:49,826 --> 00:06:52,703
‫וגילה אוצר כלשהו.‬

109
00:06:57,458 --> 00:06:59,585
‫אף פעם לא הרגשתי משהו כל כך טוב.‬

110
00:06:59,669 --> 00:07:02,171
‫חזרתי הביתה באותו ערב קלה כנוצה,‬

111
00:07:03,214 --> 00:07:06,134
‫אישה חדשה לגמרי. הכנתי ארוחה של שלוש מנות,‬

112
00:07:06,217 --> 00:07:07,718
‫ואני אפילו לא יודעת לבשל.‬

113
00:07:09,178 --> 00:07:10,721
‫התקשרתי כמה ימים אחר כך.‬

114
00:07:10,805 --> 00:07:12,807
‫הייתי חייבת לקבוע עוד תור.‬

115
00:07:13,516 --> 00:07:16,436
‫לבחור הזה היה לו"ז מלא לחודש.‬

116
00:07:16,936 --> 00:07:20,398
‫חשבתי, "אה, זה הקטע שלו.‬
‫הוא הבחור של עיסוי הישבן,‬

117
00:07:21,149 --> 00:07:22,733
‫"וכולם יודעים על זה."‬

118
00:07:22,817 --> 00:07:26,154
‫אז בסוף חזרתי לשם אחרי חודש, אותו דבר.‬

119
00:07:26,237 --> 00:07:29,240
‫הוא הלך בכל הכוח על התחת שלי.‬

120
00:07:32,535 --> 00:07:34,579
‫הפעם למשך חצי שעה בערך.‬

121
00:07:34,662 --> 00:07:39,667
‫הוא בילה יותר זמן על הישבן שלי‬
‫מאשר הזמן שהשקעתי כל חיי בפרצוף שלי.‬

122
00:07:43,588 --> 00:07:47,133
‫הוא לא נגע בשום דבר אחר.‬
‫כאילו, כפות הרגליים שלי, "מגעיל!"‬

123
00:07:48,259 --> 00:07:49,760
‫רק ישבן.‬

124
00:07:50,344 --> 00:07:54,307
‫חזרתי הביתה והתקשרתי אחרי יומיים‬
‫כדי לקבוע עוד תור.‬

125
00:07:55,516 --> 00:07:58,227
‫הוא פוטר.‬

126
00:07:59,020 --> 00:08:03,191
‫כן, מישהו הרס את זה לכולנו!‬

127
00:08:04,025 --> 00:08:06,110
‫מלשן ישבן ארור!‬

128
00:08:09,030 --> 00:08:12,283
‫מסתבר שהוא גילה יותר מדי אוצרות.‬

129
00:08:15,745 --> 00:08:18,539
‫אבל האדם האחד שלא רציתי שיגלה‬

130
00:08:18,623 --> 00:08:20,666
‫שאני לא קשוחה כמו שאני נראית‬

131
00:08:20,750 --> 00:08:22,084
‫היא בת הזוג שלי, ג'קס.‬

132
00:08:22,168 --> 00:08:24,462
‫לא רציתי שהיא תדע את המידע הזה,‬

133
00:08:24,545 --> 00:08:28,341
‫כי לפניי היא יצאה רק עם נשים בוצ'ות,‬

134
00:08:28,424 --> 00:08:31,010
‫ואני מדברת על בוצ'ות!‬

135
00:08:31,886 --> 00:08:35,848
‫אני מדברת על שוטרות,‬
‫נהגות משאיות ומאבטחות במועדונים, בחיי!‬

136
00:08:38,601 --> 00:08:39,769
‫בוצ'ות!‬

137
00:08:39,852 --> 00:08:41,312
‫האנרגייה שלי שונה לגמרי.‬

138
00:08:41,395 --> 00:08:45,399
‫אני כאילו, "מי רוצה חיבוק?"‬
‫כאילו, ממש שונה.‬

139
00:08:45,483 --> 00:08:47,777
‫אבל יצאנו לאיזה אירוע יוקרתי בהוליווד,‬

140
00:08:47,860 --> 00:08:51,614
‫וניסיתי לגלם את התפקיד,‬
‫אז לבשתי את חליפת הגבר שלי.‬

141
00:08:53,741 --> 00:08:57,495
‫ג'קס לבשה שמלה ונעלי עקב,‬
‫והתקשרו אלינו מחברת האבטחה.‬

142
00:08:57,578 --> 00:09:01,916
‫הם אמרו שהאזעקה בבית שלנו פועלת,‬
‫ושאלו אם נרצה שהם ישלחו מאבטחים שיבדקו.‬

143
00:09:01,999 --> 00:09:03,209
‫אמרתי, "בהחלט".‬

144
00:09:03,292 --> 00:09:06,128
‫הסתובבנו, הגענו הביתה,‬
‫ועדיין אין שם אף אחד.‬

145
00:09:06,212 --> 00:09:09,715
‫ג'קס משתנה, היא אומרת,‬
‫"טוב, נצטרך להיכנס ולהעריך את המצב",‬

146
00:09:09,799 --> 00:09:11,425
‫ואני אומרת, "לא, לא נצטרך".‬

147
00:09:12,885 --> 00:09:15,763
‫היא אמרה,‬
‫"האקסית שלי, דרלין, שהייתה שוטרת,‬

148
00:09:15,846 --> 00:09:18,766
‫"אמרה שאזעקות ביתיות הן בעדיפות אחרונה."‬

149
00:09:18,849 --> 00:09:20,476
‫אמרתי, "רגע,‬

150
00:09:20,560 --> 00:09:23,604
‫"חשבתי שלאקסית ההיא קוראים פאם."‬

151
00:09:23,688 --> 00:09:26,857
‫היא אמרה, "יש דרלין ויש פאם.‬

152
00:09:27,358 --> 00:09:28,818
‫"אולי את חושבת על שילה."‬

153
00:09:28,901 --> 00:09:30,653
‫אז שאלתי, "כמה שוטרות?"‬

154
00:09:33,698 --> 00:09:37,201
‫היא יצאה עם כל השוטרות בשיקגו.‬

155
00:09:39,829 --> 00:09:43,165
‫היא אמרה, "באמת לא תיכנסי‬
‫לבדוק את הבית?" ועניתי, "לא!",‬

156
00:09:43,249 --> 00:09:46,210
‫אז היא הורידה את העקב מהנעל שלה, ככה,‬

157
00:09:46,294 --> 00:09:50,631
‫החזיקה אותו כמו נשק,‬
‫ואז היא הסתערה פנימה עם נעל אחת,‬

158
00:09:52,049 --> 00:09:55,344
‫עברה מחדר לחדר‬
‫כאילו היא תיתן למישהו "ג'ימי צ'ו" בפרצוף‬

159
00:09:55,428 --> 00:09:56,512
‫אם הוא יקפוץ.‬

160
00:09:57,305 --> 00:10:00,766
‫אני נשארתי ליד הדלת,‬
‫כי נעלתי נעליים שטוחות.‬

161
00:10:02,810 --> 00:10:04,770
‫אמרתי, "איך אוכל להגן על עצמי?‬

162
00:10:04,854 --> 00:10:07,356
‫"אין לי אפילו עקב קטן, כלום."‬

163
00:10:09,400 --> 00:10:13,070
‫בשלב מסוים שמעתי רעש,‬
‫אז החזקתי את מפתח השלט גבוה יותר.‬

164
00:10:14,405 --> 00:10:18,534
‫חשבתי, "אני אלחץ על הכפתור הזה,‬
‫אני נשבעת באלוהים!‬

165
00:10:19,285 --> 00:10:22,079
‫"כתוב עליו 'פאניקה', ואני בפאניקה!"‬

166
00:10:25,499 --> 00:10:28,961
‫התקשרו אלינו מחברת האבטחה‬
‫ואמרו שזו הייתה אזעקת שווא.‬

167
00:10:29,045 --> 00:10:31,047
‫סוללה מתה באחד החיישנים.‬

168
00:10:31,130 --> 00:10:33,007
‫הם אמרו, "אנחנו ממש מצטערים,‬

169
00:10:33,090 --> 00:10:36,135
‫"אנחנו מקווים שלא גרמנו לך אי נוחות."‬

170
00:10:36,636 --> 00:10:39,430
‫אמרתי, "בת הזוג שלי‬
‫יודעת עכשיו שאני חסרת תועלת.‬

171
00:10:39,513 --> 00:10:42,141
‫"זה מאוד לא נוח!"‬

172
00:10:45,436 --> 00:10:47,063
‫ג'קס דידתה לה החוצה.‬

173
00:10:49,190 --> 00:10:53,069
‫היא אמרה, "היית יכולה לפחות להיכנס איתי".‬

174
00:10:54,445 --> 00:10:58,908
‫אמרתי, "אלוהים, זה אפילו לא עלה על דעתי!"‬

175
00:11:01,494 --> 00:11:05,331
‫אז אני לא המגינה של המשפחה שלי.‬

176
00:11:05,873 --> 00:11:08,918
‫ואני יודעת למה ג'קס כל כך חזקה. אני יודעת.‬

177
00:11:09,001 --> 00:11:11,754
‫היא גננת בגן ילדים, והן קשוחות.‬

178
00:11:11,837 --> 00:11:12,922
‫הן חייבות להיות.‬

179
00:11:13,673 --> 00:11:15,925
‫כן, זאת עבודה קשה.‬

180
00:11:17,718 --> 00:11:21,222
‫אבל אני חושבת על התקופה שאני הייתי בגן,‬
‫בשנות ה-80, ובחיי,‬

181
00:11:21,305 --> 00:11:23,015
‫הן נתנו לך לעשות מה שבא לך.‬

182
00:11:23,099 --> 00:11:27,186
‫יש לי תמונה שלי בגיל חמש, בגן,‬

183
00:11:27,269 --> 00:11:28,562
‫ואני מחזיקה שם‬

184
00:11:28,646 --> 00:11:30,314
‫פטיש…‬

185
00:11:32,608 --> 00:11:36,779
‫ומסמרים. המחשבה הראשונה היא שמישהו‬
‫היה צריך ללמד אותי איך להשתמש בהם.‬

186
00:11:37,988 --> 00:11:40,991
‫אבל למה אני מחזיקה פטיש ומסמרים?‬

187
00:11:41,075 --> 00:11:43,244
‫התאמנו על עבודה עם פטיש?‬

188
00:11:43,327 --> 00:11:45,162
‫הגננת אמרה, "טוב, ילדים,‬

189
00:11:45,246 --> 00:11:47,289
‫"אנחנו נבנה כמה מדפים לגן,‬

190
00:11:47,373 --> 00:11:50,918
‫"ואחר כך אולי גם ספסל נחמד למחסן שלי."‬

191
00:11:51,001 --> 00:11:52,086
‫זה מטורף.‬

192
00:11:52,169 --> 00:11:54,714
‫דמיינו שאתם בני חמש עכשיו.‬

193
00:11:54,797 --> 00:11:58,342
‫הם לא מסוגלים לצבוע בתוך מעגל ענק,‬

194
00:11:58,426 --> 00:12:02,012
‫אבל אתם נותנים להם פטיש גדול וכבד‬

195
00:12:02,096 --> 00:12:05,808
‫בתקווה שהם יצליחו לפגוע במסמר קטנטן.‬

196
00:12:05,891 --> 00:12:06,934
‫לא!‬

197
00:12:07,017 --> 00:12:10,563
‫אבל זה מסוג הדברים שהיו עושים בשנות ה-80.‬

198
00:12:10,646 --> 00:12:14,191
‫זאת אומרת, רק ההפסקה הייתה, "דרך צלחה".‬

199
00:12:15,234 --> 00:12:18,154
‫היית ברשות עצמך! תחשבו על זה,‬

200
00:12:18,654 --> 00:12:20,865
‫המשחק האהוב עלינו, דודג'בול.‬

201
00:12:20,948 --> 00:12:23,659
‫לקחתם כדור גדול וכבד‬

202
00:12:23,743 --> 00:12:28,205
‫והייתם חובטים זה בזה בפרצוף‬
‫הכי חזק שאתם יכולים.‬

203
00:12:28,289 --> 00:12:30,583
‫שם היינו צריכים ללמוד את ה"מטריקס"…‬

204
00:12:33,377 --> 00:12:35,880
‫כדי להימנע מלקבל מכות בשיניים.‬

205
00:12:36,589 --> 00:12:40,009
‫המשחק הזה היה שימושי עבורי‬
‫קצת יותר מאוחר, בתיכון.‬

206
00:12:40,593 --> 00:12:42,720
‫התחמקתי מכמה כדורים, לא הרבה.‬

207
00:12:45,973 --> 00:12:47,349
‫אף פעם לא תפסתי.‬

208
00:12:48,267 --> 00:12:51,145
‫האמת היא שהמשחק "תפסוני"‬
‫היה הכי אינטנסיבי.‬

209
00:12:51,228 --> 00:12:53,272
‫אתם זוכרים את המשחק תפסוני?‬

210
00:12:55,900 --> 00:12:59,278
‫עומדים בשורה לצד החברים, ונועלים זרועות.‬

211
00:13:00,112 --> 00:13:03,866
‫חברים אחרים עומדים בשורה מולכם‬
‫ונועלים זרועות.‬

212
00:13:03,949 --> 00:13:04,950
‫ואז אתם צועקים,‬

213
00:13:05,034 --> 00:13:08,996
‫"שמרו על השורה!‬

214
00:13:09,079 --> 00:13:12,458
‫"שמרו על השורה!"‬

215
00:13:12,541 --> 00:13:14,210
‫כאילו אנחנו ב"לב אמיץ".‬

216
00:13:16,462 --> 00:13:19,632
‫את מסתכלת על חברים שלך בצד השני של המגרש,‬

217
00:13:19,715 --> 00:13:24,220
‫המטרה היחידה שלך‬
‫היא לרוץ כמה שיותר מהר לכיוון השורה שלהם,‬

218
00:13:24,303 --> 00:13:28,098
‫והם רק רוצים לשבור לך את הזרוע.‬

219
00:13:29,475 --> 00:13:31,811
‫וכל מה שאת רוצה לעשות כשהם רצים לכיוונך‬

220
00:13:31,894 --> 00:13:35,022
‫זה לתפוס את הזרוע של זה שלידך,‬
‫להרים את הזרועות שלכם,‬

221
00:13:35,105 --> 00:13:38,400
‫ואז את רק רוצה למחוץ את עצם הבריח שלהם!‬

222
00:13:39,693 --> 00:13:41,695
‫ואז אתם מתחילים להתגרות זה בזה.‬

223
00:13:41,779 --> 00:13:45,032
‫אומרים, "רד-רובר, רד-רובר,‬

224
00:13:45,825 --> 00:13:48,202
‫"שלחו את טימי, הכלבה הקטנה,‬

225
00:13:49,829 --> 00:13:51,121
‫"ישר לכאן."‬

226
00:13:56,544 --> 00:14:00,256
‫לטימי יש את המבט הזה בעיניים,‬
‫הוא מתחיל לרוץ כמה שיותר מהר.‬

227
00:14:01,841 --> 00:14:02,967
‫אנחנו…‬

228
00:14:03,050 --> 00:14:06,345
‫"שמרו על השורה!"‬

229
00:14:06,428 --> 00:14:07,555
‫הנה הוא בא.‬

230
00:14:07,638 --> 00:14:10,266
‫אנחנו תופסים זה לזה בזרועות,‬
‫מרימים את השורה.‬

231
00:14:10,349 --> 00:14:12,268
‫עכשיו טימי עבר את השורה שלנו.‬

232
00:14:12,351 --> 00:14:14,478
‫הזרוע שלנו מתנדנדת מהתושבת שלה.‬

233
00:14:16,438 --> 00:14:17,940
‫אנחנו שואלים, "ניצחנו?‬

234
00:14:18,774 --> 00:14:20,985
‫"שמרנו על השורה?"‬

235
00:14:21,068 --> 00:14:22,987
‫המורה שלכם לא עושה כלום.‬

236
00:14:23,070 --> 00:14:26,824
‫היא שם על האספלט, מעשנת "וירג'יניה סלים".‬

237
00:14:31,704 --> 00:14:34,498
‫עוברת משבר אמצע החיים כלשהו.‬

238
00:14:35,749 --> 00:14:38,961
‫היא אומרת, "לא משלמים לי מספיק‬
‫כדי שיהיה לי אכפת מזה".‬

239
00:14:42,423 --> 00:14:45,634
‫הציוד בשיעורי חינוך גופני היה מטורף.‬
‫היו לנו קרוסלות.‬

240
00:14:46,302 --> 00:14:48,554
‫אלה מלכודות מוות ממתכת.‬

241
00:14:49,054 --> 00:14:53,434
‫הן היו כיפיות‬
‫רק אם הייתם מסובבים אותן במהירות 95 קמ"ש,‬

242
00:14:53,517 --> 00:14:57,021
‫ואז היינו מנסים לרוץ‬
‫ולקפוץ עליהן כשהן זזות.‬

243
00:14:58,147 --> 00:15:01,734
‫זה כמו לנסות לקפוץ‬
‫על מכסה מנוע של רכב נוסע.‬

244
00:15:01,817 --> 00:15:03,319
‫אבל לא היה איפה לנחות.‬

245
00:15:03,402 --> 00:15:06,405
‫היו שם כבר 20 חברים שהסתובבו.‬

246
00:15:09,450 --> 00:15:13,579
‫אי אפשר היה לגעת בכלום,‬
‫כי היו 55 מעלות בשמש.‬

247
00:15:14,622 --> 00:15:17,583
‫תמיד היה חבר אחד שנופל ונתקע.‬

248
00:15:19,627 --> 00:15:23,422
‫הוא מדמם מהברך,‬
‫ואנחנו מנסים למשוך את תשומת הלב של המורה.‬

249
00:15:23,505 --> 00:15:25,466
‫היא צועקת, "עוד 20 דקות!‬

250
00:15:27,259 --> 00:15:28,928
‫"זה הזמן שלי בשבילי."‬

251
00:15:33,849 --> 00:15:35,559
‫ומכיוון שאני מצפון קרוליינה,‬

252
00:15:35,643 --> 00:15:37,561
‫היינו משחקים בצמיגים.‬

253
00:15:37,645 --> 00:15:41,690
‫כן, אני מדברת על צמיגים שנפלו מטנדר גדול‬

254
00:15:42,232 --> 00:15:45,027
‫והתגלגלו למגרש החניה של בית הספר היסודי.‬

255
00:15:45,694 --> 00:15:49,949
‫המנהלים שלנו אמרו,‬
‫"טוב, אין לנו תקציב גדול,‬

256
00:15:50,032 --> 00:15:52,868
‫"אז נמצא מה לעשות עם הדברים האלה."‬

257
00:15:52,952 --> 00:15:54,787
‫אלה היו צמיגים גדולים.‬

258
00:15:55,496 --> 00:15:57,831
‫כשמעמידים אותם הם בגובה כזה,‬

259
00:15:57,915 --> 00:16:00,292
‫הם שוקלים 35 ק"ג, חלולים באמצע.‬

260
00:16:00,376 --> 00:16:04,505
‫הייתה לנו גבעה‬
‫מאחורי בית הספר היסודי שלנו,‬

261
00:16:04,588 --> 00:16:10,135
‫אז המורים שלנו היו צריכים‬
‫לדחוף את הצמיגים האלה במעלה הגבעה הזו.‬

262
00:16:10,719 --> 00:16:13,305
‫הם כעסו נורא, וגלגלו אותם עד למעלה.‬

263
00:16:13,389 --> 00:16:15,891
‫הם חשבו, "יש לי תואר שני בחינוך!"‬

264
00:16:19,269 --> 00:16:20,354
‫רצנו לשם,‬

265
00:16:20,437 --> 00:16:23,399
‫לקחנו את הגופים הקטנים בני החמש שלנו,‬
‫והיינו…‬

266
00:16:26,318 --> 00:16:29,363
‫נכנסנו לאמצע הצמיגים האלה.‬

267
00:16:29,446 --> 00:16:31,699
‫חבר שלנו היה לוקח את הגוף בן החמש שלו,‬

268
00:16:32,741 --> 00:16:33,867
‫ונכנס לצמיג אחר.‬

269
00:16:34,368 --> 00:16:39,832
‫ואז המורים שלנו היו עומדים מאחורי כל צמיג‬

270
00:16:41,041 --> 00:16:42,710
‫ולוקחים תנופה.‬

271
00:16:47,631 --> 00:16:49,508
‫"בסדר, מזדיינים קטנים.‬

272
00:16:51,552 --> 00:16:55,139
‫"תתכוננו לנסיעה של החיים שלכם."‬

273
00:16:55,764 --> 00:16:59,435
‫ואז הם דחפו אותנו במורד הגבעה.‬

274
00:16:59,518 --> 00:17:03,397
‫הגענו למהירויות של 30 קמ"ש,‬
‫60 קמ"ש, 90 קמ"ש.‬

275
00:17:03,480 --> 00:17:05,107
‫אין ידית, את פשוט…‬

276
00:17:09,403 --> 00:17:13,615
‫התנגשנו בקיר לבנים, עפנו מהצמיג, הקאנו.‬

277
00:17:14,700 --> 00:17:18,912
‫המורה הייתה יורדת מהגבעה,‬
‫מכבה לך את הסיגריה על המצח.‬

278
00:17:20,039 --> 00:17:23,459
‫היא הייתה אומרת, "ההפסקה הסתיימה.‬
‫למעשה, הלימודים הסתיימו.‬

279
00:17:23,542 --> 00:17:27,880
‫"אני צריכה ללכת לפגוש את הגבר שלי,‬
‫שהכרתי דרך העיתון."‬

280
00:17:29,548 --> 00:17:33,052
‫וזאת הייתה ההפסקה בשנות ה-80.‬

281
00:17:38,265 --> 00:17:40,059
‫זו הייתה תקופה אחרת.‬

282
00:17:40,142 --> 00:17:42,728
‫זו הייתה תקופה‬
‫בה אפשר היה לקחת מחשבון גדול‬

283
00:17:42,811 --> 00:17:45,064
‫ולכתוב את המילה‬

284
00:17:45,564 --> 00:17:47,149
‫"ציצים."‬

285
00:17:50,235 --> 00:17:52,404
‫המספר האהוב עליי,‬

286
00:17:53,280 --> 00:17:55,991
‫80085.‬

287
00:17:58,368 --> 00:18:01,872
‫זאת אומרת, כן,‬
‫ילדים יכולים להוציא היום טלפון‬

288
00:18:01,955 --> 00:18:04,541
‫ולראות כמה ציצים שבא להם,‬

289
00:18:05,125 --> 00:18:08,128
‫אבל מי זכה לכתוב את זה במספרים?‬

290
00:18:08,212 --> 00:18:09,213
‫אנחנו!‬

291
00:18:14,635 --> 00:18:15,969
‫זמנים יפים, אנשים.‬

292
00:18:16,512 --> 00:18:18,222
‫אבל אני שמחה להיות בזוגיות.‬

293
00:18:18,305 --> 00:18:20,182
‫אני אוהבת את זה, זה מתאים לי.‬

294
00:18:20,265 --> 00:18:23,018
‫לצאת לדייטים זה קשה.‬
‫זה ממש קשה, אני לא יודעת.‬

295
00:18:23,102 --> 00:18:26,021
‫צריך להיכנס לאפליקציות‬
‫ולהחליק ולעשות את הדברים.‬

296
00:18:26,105 --> 00:18:28,899
‫אם הייתי רווקה,‬
‫אפליקציית הדייטינג האהובה עליי‬

297
00:18:28,982 --> 00:18:30,109
‫הייתה "וולט".‬

298
00:18:32,611 --> 00:18:33,570
‫בטוח.‬

299
00:18:34,822 --> 00:18:37,491
‫אני חושבת שסווינגרים מצאו את הפתרון הנכון.‬

300
00:18:37,574 --> 00:18:40,494
‫בטוח היה להם קשה‬
‫לצאת לדייטים בתקופת המגפה,‬

301
00:18:40,994 --> 00:18:43,956
‫אבל יש להם דרכים‬
‫להודיע זה לזה שהם סווינגרים.‬

302
00:18:44,039 --> 00:18:45,624
‫ידעתם את זה?‬

303
00:18:45,707 --> 00:18:47,459
‫אני אלמד אתכם. בסדר.‬

304
00:18:48,127 --> 00:18:52,756
‫גיליתי שאם אתה רוצה‬
‫שאנשים ידעו שאתה סווינגר,‬

305
00:18:52,840 --> 00:18:56,135
‫אתה יכול להציב פלמינגואים בחצר שלך.‬

306
00:18:56,218 --> 00:18:57,052
‫כן.‬

307
00:18:57,136 --> 00:19:00,931
‫זה מאוד מבלבל בפלורידה ובבית של אימא שלי.‬

308
00:19:03,350 --> 00:19:06,687
‫אולי זו הסיבה שהיא הייתה עסוקה בסופי שבוע,‬
‫אני לא יודעת.‬

309
00:19:08,522 --> 00:19:12,067
‫אני לא ממש מבינה. אנשים נוסעים בשכונות‬

310
00:19:12,151 --> 00:19:14,278
‫בחיפוש אחר להקת פלמינגואים,‬

311
00:19:14,361 --> 00:19:17,614
‫מוצאים כזאת, מצלצלים לך בדלת‬
‫ואומרים לך שבא להם להשתעשע?‬

312
00:19:17,698 --> 00:19:20,284
‫אני לא יודעת, אבל זה מוצא חן בעיניי.‬

313
00:19:21,577 --> 00:19:23,996
‫יש גם אננס הפוך.‬

314
00:19:24,079 --> 00:19:27,958
‫אפשר לשים אננס הפוך במרפסת שלך.‬

315
00:19:28,041 --> 00:19:29,418
‫אל תשימו אותו ישר,‬

316
00:19:29,501 --> 00:19:31,128
‫כי זה סתם אננס.‬

317
00:19:33,255 --> 00:19:35,924
‫תמיד הנחתי שאננס הפוך‬

318
00:19:36,008 --> 00:19:38,510
‫נותן לאנשים לדעת שאת אוהבת עוגות.‬

319
00:19:40,095 --> 00:19:43,515
‫הייתי עוצרת ומצלצלת לזר בדלת בשביל עוגה.‬

320
00:19:44,850 --> 00:19:48,937
‫אבל האמת שזוג סווינגרים‬
‫ניגשו אליי פעם אחרי הופעה.‬

321
00:19:49,563 --> 00:19:51,690
‫הם התקרבו אליי. זה היה מלהיב מאוד.‬

322
00:19:51,773 --> 00:19:56,737
‫ואני לא גילנית, אני רק מספרת לכם עובדה.‬

323
00:19:56,820 --> 00:19:58,655
‫זו רק עובדה בסיפור.‬

324
00:19:58,739 --> 00:20:00,574
‫לשניהם היה מקל הליכה.‬

325
00:20:04,578 --> 00:20:06,788
‫אז ניסיון לא היה חסר להם.‬

326
00:20:07,831 --> 00:20:11,627
‫והאישה אמרה לי שבעלה מאוד נהנה מההופעה,‬

327
00:20:11,710 --> 00:20:13,295
‫דבר שהערכתי מאוד,‬

328
00:20:13,795 --> 00:20:17,174
‫והיא אמרה לי שבסוף ההופעה הוא אמר לה‬

329
00:20:17,257 --> 00:20:20,385
‫שמותר לה להיות איתי.‬

330
00:20:25,307 --> 00:20:26,975
‫מינית, אני לא יודעת.‬

331
00:20:28,602 --> 00:20:30,562
‫לא ידעתי מה להגיד.‬

332
00:20:32,022 --> 00:20:33,273
‫אז קדתי קידה קלה.‬

333
00:20:40,030 --> 00:20:41,823
‫מה שלא אומר "לא"…‬

334
00:20:44,243 --> 00:20:45,661
‫אבל זה כן מנומס.‬

335
00:20:48,080 --> 00:20:50,832
‫אבל צריך ללכת על זה, לצאת עם אנשים שונים.‬

336
00:20:50,916 --> 00:20:54,127
‫יצאתי עם אנשים שונים. יצאתי פעם עם אחות,‬

337
00:20:54,211 --> 00:20:58,006
‫ושאלוהים יברך את האחיות,‬
‫הן עזרו לנו לעבור את התקופה המשוגעת הזו.‬

338
00:20:58,840 --> 00:20:59,675
‫כן.‬

339
00:21:02,052 --> 00:21:03,345
‫חשבתי שזה יהיה שונה.‬

340
00:21:03,428 --> 00:21:06,682
‫חשבתי שהיא תחזור הביתה בתלבושת אחות סקסית‬

341
00:21:07,182 --> 00:21:08,767
‫ותשאל, "למי קצת כואב?"‬

342
00:21:08,850 --> 00:21:10,310
‫ואני אגיד, "לי".‬

343
00:21:11,895 --> 00:21:13,105
‫אבל זה לא עבד ככה.‬

344
00:21:13,188 --> 00:21:17,567
‫היא הייתה חוזרת הביתה במדים המלוכלכים שלה,‬
‫והביאה איתה את העבודה שלה הביתה.‬

345
00:21:17,651 --> 00:21:20,070
‫היא כל הזמן הלכה אחריי עם לוח מחזיק דפים,‬

346
00:21:21,113 --> 00:21:23,240
‫שאלה אותי על תנועות המעיים שלי.‬

347
00:21:24,992 --> 00:21:28,078
‫היא חשבה שאני צריכה לרדת במשקל, וצדקה.‬

348
00:21:29,496 --> 00:21:32,165
‫אני רק אומרת‬
‫שלא היה כיף לאכול נאצ'וס איתה,‬

349
00:21:32,249 --> 00:21:35,752
‫כי היא הייתה מסתכלת עליי,‬
‫מסתכלת על הנאצ'וס, ואומרת, "אוקיי.‬

350
00:21:37,421 --> 00:21:41,008
‫"טוב, מישהי קיבלה החלטה.‬

351
00:21:42,551 --> 00:21:46,722
‫"שלושה סוגי גבינה,‬
‫שמנת חמוצה וגבינה מותכת?"‬

352
00:21:47,973 --> 00:21:49,891
‫ואני אמרתי, "קוראים לזה קסו,‬

353
00:21:51,143 --> 00:21:53,812
‫"ובספרדית זה אומר 'מחלת לב',‬

354
00:21:55,230 --> 00:21:56,690
‫"וזה ממש טעים."‬

355
00:21:57,190 --> 00:21:59,568
‫באותו רגע ידעתי שזה לא יעבוד.‬

356
00:21:59,651 --> 00:22:03,071
‫ניסיתי למצוא תירוץ לגיטימי‬
‫כדי להיפרד ממנה.‬

357
00:22:03,155 --> 00:22:05,824
‫היא עוסקת בעבודת האל, ולא רציתי להגיד,‬

358
00:22:05,907 --> 00:22:09,494
‫"היי, את מבאסת אותי כשאני אוכלת נאצ'וס."‬

359
00:22:14,166 --> 00:22:18,670
‫ובסופו של דבר פגשתי את ג'קס, כאן בשיקגו.‬

360
00:22:23,342 --> 00:22:25,052
‫במצעד הגאווה.‬

361
00:22:25,135 --> 00:22:26,219
‫כן!‬

362
00:22:28,513 --> 00:22:29,473
‫יש תקווה.‬

363
00:22:31,183 --> 00:22:32,809
‫הכרנו במגרש חניה.‬

364
00:22:33,894 --> 00:22:35,187
‫הכרנו במגרש חניה.‬

365
00:22:35,270 --> 00:22:39,232
‫זה כמה מעט ברים ללסביות נשארו בארה"ב.‬

366
00:22:39,316 --> 00:22:42,319
‫הלסביות פשוט מידרדרות למגרש חניה‬

367
00:22:42,402 --> 00:22:46,031
‫שבו אפשר לחגוג,‬
‫או להחנות רכבים בשירות ואלה. תלוי בך.‬

368
00:22:47,282 --> 00:22:52,204
‫יצאנו איזו תקופה,‬
‫אבל משלב מוקדם ידעתי שג'קס היא האחת.‬

369
00:22:52,287 --> 00:22:55,123
‫והגיע השלב בו ידעתי‬
‫שהגיע הזמן להציע נישואים,‬

370
00:22:55,207 --> 00:22:58,251
‫ואני לא ידועה כרומנטיקנית,‬
‫אז התקשרתי לחברה שלי‬

371
00:22:58,335 --> 00:23:00,712
‫ושאלתי, "איפה כדאי להציע נישואים לג'קס?"‬

372
00:23:00,796 --> 00:23:04,007
‫והיא אמרה, "אתן חייבות לנסוע לביג סור".‬

373
00:23:04,091 --> 00:23:06,635
‫לא, זה לא היה הכינוי שלי בתיכון.‬

374
00:23:07,719 --> 00:23:10,597
‫זאת עיירה בקליפורניה, על החוף,‬

375
00:23:10,680 --> 00:23:12,933
‫עם גשרים וצוקים יפהפיים.‬

376
00:23:13,016 --> 00:23:15,727
‫היא אמרה,‬
‫"יש שם מלון רומנטי מאוד, תתקשרי לשם".‬

377
00:23:15,811 --> 00:23:19,106
‫אז התקשרתי למלון,‬
‫ומי שענתה לי הייתה מאוד טובה במכירות.‬

378
00:23:19,189 --> 00:23:21,733
‫רציתי רק בקתה סטנדרטית, והיא אמרה, "ואו!‬

379
00:23:21,817 --> 00:23:24,820
‫"את הולכת להציע נישואים?‬
‫אל תהיי קמצנית, אוקיי?‬

380
00:23:25,404 --> 00:23:26,488
‫"אל תהיי קמצנית.‬

381
00:23:26,571 --> 00:23:30,450
‫"כדאי לך לשדרג לנוף לים,‬
‫אני אומרת לך. זה שווה את זה.‬

382
00:23:30,534 --> 00:23:32,536
‫"זה יעיף לה את הציצים."‬

383
00:23:33,703 --> 00:23:38,792
‫אני לא יודעת אם היא באמת אמרה את זה,‬
‫אבל זו הייתה האנרגייה שהיא הביאה לשיחה.‬

384
00:23:39,543 --> 00:23:41,628
‫אמרתי, "בסדר", שילמתי עוד קצת כסף,‬

385
00:23:41,711 --> 00:23:45,006
‫קיבלתי בקתה עם נוף לים,‬
‫שאמור להיות נהדר, ויצאנו.‬

386
00:23:45,090 --> 00:23:49,845
‫אנחנו מגיעות לבקתה, אני נכנסת.‬
‫בקתה מאוד ישנה, בקתה מאוד יקרה.‬

387
00:23:49,928 --> 00:23:53,265
‫אמרתי לה, "אבל חכי שתראי את הנוף הזה".‬

388
00:23:53,348 --> 00:23:56,852
‫ואני עומדת לפתוח את הדלת האחורית,‬
‫ואני אומרת לה,‬

389
00:23:56,935 --> 00:23:58,770
‫"תחזיקי את הציצים שלך."‬

390
00:24:00,897 --> 00:24:03,817
‫אני פותחת את הדלת, אנחנו יוצאות החוצה,‬

391
00:24:03,900 --> 00:24:05,318
‫והכול רק ערפל,‬

392
00:24:05,902 --> 00:24:08,113
‫ערפל, ערפל.‬

393
00:24:08,196 --> 00:24:10,615
‫רק ערפל מלא שנאה.‬

394
00:24:11,366 --> 00:24:16,121
‫אני אומרת, "מה זה?‬
‫סרט לסביות תקופתי מהמאה ה-19?‬

395
00:24:17,414 --> 00:24:20,625
‫"למה יש כל כך הרבה ערפל?‬

396
00:24:20,709 --> 00:24:24,379
‫"קייט וינסלט מחפשת מאובנים שם למטה?"‬

397
00:24:27,340 --> 00:24:30,177
‫לא ככה רציתי שזה יתחיל,‬
‫אבל אמרתי, "זה בסדר".‬

398
00:24:30,260 --> 00:24:33,722
‫התוכנית שלי הייתה לקחת אותה‬
‫למסעדה יוקרתית לארוחת ערב,‬

399
00:24:33,805 --> 00:24:37,809
‫ואז לחזור לחדר,‬
‫ושם הייתי אמורה להציע לה נישואים.‬

400
00:24:37,893 --> 00:24:41,104
‫אז התקשרתי מראש למלון ואמרתי,‬

401
00:24:41,188 --> 00:24:45,650
‫"תוכלו לגרום לחדר שלי להיראות‬
‫כמו שנראים החדרים ב'הרווק'?"‬

402
00:24:45,734 --> 00:24:47,903
‫לא יודעת, נראה שנשים אוהבות את זה.‬

403
00:24:48,987 --> 00:24:53,575
‫"נוכל לקבל נרות ועלי ורדים?‬
‫אולי גם קצת שמפניה?‬

404
00:24:53,658 --> 00:24:56,578
‫"מה לגבי תותים?‬
‫אבל בואו נטבול אותם בשוקולד,‬

405
00:24:56,661 --> 00:24:57,871
‫"אחרת זה סתם פרי."‬

406
00:25:00,874 --> 00:25:03,251
‫הם אמרו, "בהחלט", גבו ממני כסף.‬

407
00:25:03,335 --> 00:25:05,504
‫שמחתי לשלם, שמחתי לקבל עזרה.‬

408
00:25:05,587 --> 00:25:07,464
‫אז אנחנו יוצאות לארוחת ערב,‬

409
00:25:07,547 --> 00:25:10,842
‫ואני מחפשת את המלצר, כי אני זקוקה לעזרתו.‬
‫אני רוצה לספר לו מה קורה.‬

410
00:25:10,926 --> 00:25:14,262
‫אז אני ניגשת אליו, ורואה שקוראים לו קרייג.‬

411
00:25:14,346 --> 00:25:16,264
‫וקרייג מאוד דרמטי.‬

412
00:25:16,348 --> 00:25:18,850
‫אני חושבת שהוא משחק בתיאטרון המקומי שם.‬

413
00:25:20,227 --> 00:25:23,146
‫אני מתקרבת אליו ואומרת,‬
‫"היי, קרייג", והוא אומר,‬

414
00:25:23,939 --> 00:25:24,898
‫"היי."‬

415
00:25:27,817 --> 00:25:33,365
‫אמרתי, "קרייג, אני אציע נישואים‬
‫לחברה שלי הערב", והוא אומר,‬

416
00:25:33,448 --> 00:25:38,662
‫"א-לו-הים!"‬

417
00:25:40,038 --> 00:25:44,501
‫הוא הזכיר לי את הפמוט מ"היפה והחיה", הרבה…‬

418
00:25:45,001 --> 00:25:49,047
‫כאילו, "את תציעי נישואים, והקללה תוסר!"‬

419
00:25:51,091 --> 00:25:53,718
‫אמרתי, "תודה. אני מאוד מתרגשת,‬
‫אבל אני לחוצה.‬

420
00:25:53,802 --> 00:25:57,430
‫"אני לא רוצה שארוחת הערב תיגרר,‬
‫הטבעת הזאת בוערת לי בתוך הכיס.‬

421
00:25:57,514 --> 00:25:59,224
‫"הם עובדים על החדר שלנו.‬

422
00:25:59,307 --> 00:26:02,018
‫"תוכל להתקשר לקבלה בסוף ארוחת הערב,‬

423
00:26:02,102 --> 00:26:05,272
‫"לברר אם החדר שלנו מוכן,‬
‫ואז לסמן לי איכשהו‬

424
00:26:05,355 --> 00:26:06,982
‫"שאנחנו יכולות לסיים פה?"‬

425
00:26:07,065 --> 00:26:09,484
‫הוא אומר, "בהחלט, אין בעיה".‬

426
00:26:10,986 --> 00:26:15,365
‫אמרתי, "ואין צורך להציע קינוח,‬
‫אני אדאג לזה בחדר",‬

427
00:26:15,448 --> 00:26:18,410
‫והוא אומר, "אוקיי", ואז מסתובב ככה…‬

428
00:26:20,203 --> 00:26:21,246
‫ועוזב.‬

429
00:26:24,583 --> 00:26:26,585
‫חשבתי, "אני מחבבת את קרייג".‬

430
00:26:28,211 --> 00:26:30,714
‫אז אנחנו מתחילות לאכול,‬

431
00:26:30,797 --> 00:26:35,468
‫וכל מנה שמגיעה מתבררת כמוזרה יותר מהקודמת.‬

432
00:26:35,969 --> 00:26:38,513
‫זה יוקרתי מדי בשבילנו. זה יוקרתי מדי.‬

433
00:26:38,597 --> 00:26:41,933
‫יש הרבה קצפים וזרועות וצדפות.‬

434
00:26:42,017 --> 00:26:45,854
‫הרבה דברים מה"ים" הזה‬
‫שאני כל הזמן שומעת עליו.‬

435
00:26:48,148 --> 00:26:52,027
‫אז הכול קצת ליד,‬
‫אבל סוף סוף אנחנו מסיימות את ארוחת הערב,‬

436
00:26:52,110 --> 00:26:55,864
‫ואני מוכנה להתחיל את הלילה,‬

437
00:26:55,947 --> 00:26:56,948
‫וקרייג אומר,‬

438
00:26:57,532 --> 00:26:58,533
‫"היי, בנות.‬

439
00:26:59,200 --> 00:27:00,577
‫"מי רוצה קינוח?"‬

440
00:27:00,660 --> 00:27:03,121
‫אני אומרת, "לא אנחנו", והוא אומר, "אופס".‬

441
00:27:09,419 --> 00:27:10,754
‫חשבתי, "קרייג!‬

442
00:27:11,588 --> 00:27:13,465
‫"היו לך שני תפקידים, חבר!"‬

443
00:27:14,341 --> 00:27:19,346
‫איך מישהו יכול להיות כל כך נלהב‬
‫וכל כך חסר יכולת בגוף אחד?‬

444
00:27:20,847 --> 00:27:22,766
‫אז עכשיו ג'קס מאוד מבולבלת,‬

445
00:27:22,849 --> 00:27:25,352
‫כי היא אף פעם‬
‫לא ראתה אותי לא מזמינה קינוח.‬

446
00:27:27,562 --> 00:27:30,231
‫ואני בוהה בה ולא יודעת מה להגיד,‬

447
00:27:30,315 --> 00:27:33,568
‫כי אני חושבת רק על להצליח בזה,‬
‫אני רוצה שזה יהיה מושלם.‬

448
00:27:33,652 --> 00:27:36,905
‫זה הסיפור האחד שכולם שואלים אותך עליו,‬
‫הם רוצים כל פרט.‬

449
00:27:37,489 --> 00:27:40,033
‫וקרייג לא בא, הוא לא בא.‬

450
00:27:40,116 --> 00:27:42,535
‫זאת ארוחת הערב הכי לא רומנטית בחיים שלנו.‬

451
00:27:43,036 --> 00:27:45,455
‫וסוף סוף, אחרי מה שהרגיש כמו חיים שלמים,‬

452
00:27:45,538 --> 00:27:48,625
‫קרייג מתגנב מאחורי ג'קס.‬

453
00:27:51,378 --> 00:27:53,713
‫ועכשיו הוא מרחף מעל הכתף שלה.‬

454
00:27:53,797 --> 00:27:55,799
‫אין לה מושג שהוא מאחוריה,‬

455
00:27:56,675 --> 00:27:58,510
‫והוא רק בוהה בי‬

456
00:27:59,427 --> 00:28:01,012
‫בכזאת…‬

457
00:28:01,805 --> 00:28:03,098
‫עוצמה.‬

458
00:28:05,058 --> 00:28:07,268
‫אני עם ג'קס כבר שבע שנים.‬

459
00:28:07,352 --> 00:28:10,188
‫אף פעם לא הבטנו זו לזו בעיניים‬

460
00:28:10,730 --> 00:28:12,649
‫למשך הזמן שקרייג‬

461
00:28:13,775 --> 00:28:14,776
‫בוהה בי.‬

462
00:28:21,825 --> 00:28:23,451
‫ובסוף הוא עושה…‬

463
00:28:26,246 --> 00:28:27,872
‫כל כך גאה בעצמו.‬

464
00:28:29,541 --> 00:28:30,667
‫מסתובב…‬

465
00:28:32,252 --> 00:28:36,798
‫נכנס לתוך הערפל, ולעולם לא נראה שוב.‬

466
00:28:42,637 --> 00:28:46,641
‫אז אנחנו חוזרות לחדר. אני מנסה לחשוב‬
‫על כל הדברים שארצה להגיד לג'קס.‬

467
00:28:46,725 --> 00:28:49,519
‫אני רוצה שזה יהיה מושלם, שזה יהיה רומנטי.‬

468
00:28:49,602 --> 00:28:52,147
‫אנחנו מגיעות לדלת, אני מתחילה להזיע,‬

469
00:28:52,230 --> 00:28:53,732
‫אני נלחצת,‬

470
00:28:53,815 --> 00:28:56,776
‫וכשאני נלחצת, אני עושה אקדחי אצבעות.‬

471
00:28:57,819 --> 00:29:00,113
‫אז אני מסתכלת על ג'קס ומתחילה לעשות…‬

472
00:29:07,620 --> 00:29:11,583
‫ואז אני מוכנה לפתוח את הדלת אל הרומנטיקה.‬

473
00:29:12,292 --> 00:29:15,754
‫אנחנו נכנסות, והמקום נראה כמו זירת פשע.‬

474
00:29:18,339 --> 00:29:21,426
‫העיניים שלי מסתגלות, כי התאורה מוזרה.‬

475
00:29:22,010 --> 00:29:25,764
‫אתם יודעים איך חדר נראה‬
‫כשרק האור בחדר האמבטיה דולק?‬

476
00:29:26,890 --> 00:29:30,393
‫אני מביטה מסביב, ויש איזה 50 נרות קטנים,‬

477
00:29:30,477 --> 00:29:32,854
‫אבל כולם פועלים על סוללות.‬

478
00:29:33,521 --> 00:29:36,983
‫וחצי מהם פשוט מתים. הם פשוט מתים.‬

479
00:29:37,066 --> 00:29:39,736
‫עשרה מהבהבים, כאילו אומרים, "אנחנו מנסים!"‬

480
00:29:40,945 --> 00:29:43,573
‫מוח ה-OCD שלי חושב,‬
‫"מי קיבל את ההחלטה הזאת?"‬

481
00:29:43,656 --> 00:29:47,744
‫אבל אני אפילו לא יכולה להתמקד בזה,‬
‫כי אני עומדת על תל של משהו.‬

482
00:29:47,827 --> 00:29:50,246
‫יש עלי ורדים בכל מקום.‬

483
00:29:50,955 --> 00:29:53,792
‫בכל מקום! לא בשום צורה הגיונית.‬

484
00:29:53,875 --> 00:29:56,836
‫אין צורת לב או ראשי תיבות.‬

485
00:29:56,920 --> 00:29:58,755
‫זה פשוט כאוס!‬

486
00:29:59,255 --> 00:30:01,883
‫זה נראה כאילו מישהו פתח את הדלת האחורית,‬

487
00:30:01,966 --> 00:30:04,052
‫המון דברים עפו ונכנסו לחדר,‬

488
00:30:04,636 --> 00:30:06,971
‫ואז הוא לקח מפוח עלים…‬

489
00:30:10,725 --> 00:30:12,352
‫והלך לישון.‬

490
00:30:12,936 --> 00:30:16,731
‫חשבתי, "הזמנתי את חבילת 'זה יספיק'?‬

491
00:30:18,024 --> 00:30:19,692
‫"מה זה?!"‬

492
00:30:20,360 --> 00:30:23,196
‫וכשאתם חושבים על ורדים ועל רומנטיקה,‬

493
00:30:23,279 --> 00:30:24,989
‫על איזה צבע אתם חושבים?‬

494
00:30:25,073 --> 00:30:25,907
‫אדום!‬

495
00:30:25,990 --> 00:30:27,992
‫אדום? מעניין.‬

496
00:30:29,452 --> 00:30:31,830
‫ובכן, אלה היו עלי ורדים לבנים,‬

497
00:30:32,330 --> 00:30:33,581
‫חצי מתים.‬

498
00:30:34,082 --> 00:30:38,253
‫חיפשתי אחר כך בגוגל,‬
‫"מה מסמלים ורדים לבנים?"‬

499
00:30:38,336 --> 00:30:39,712
‫וזו טהרה.‬

500
00:30:40,380 --> 00:30:41,256
‫כן.‬

501
00:30:42,048 --> 00:30:46,386
‫זה אכן סרט לסביות תקופתי מהמאה ה-19.‬

502
00:30:49,764 --> 00:30:54,269
‫אז אפילו שהם לא הרשו, לכאורה,‬
‫להכניס נרות אמיתיים לבקתה הזאת,‬

503
00:30:54,352 --> 00:30:57,397
‫הם כן הדליקו קמין רועם,‬

504
00:30:57,480 --> 00:31:00,275
‫ובדיוק שם הם החליטו למקם‬

505
00:31:00,358 --> 00:31:02,861
‫את התותים המכוסים בשוקולד‬

506
00:31:02,944 --> 00:31:05,238
‫ואת דלי הקרח עם השמפניה.‬

507
00:31:05,321 --> 00:31:07,699
‫שני הדברים לא מפסיקים לטפטף‬

508
00:31:07,782 --> 00:31:09,742
‫על הרצפה.‬

509
00:31:10,326 --> 00:31:13,705
‫שום דבר בתרחיש הזה לא גורם לג'קס לחשוב‬

510
00:31:13,788 --> 00:31:16,499
‫שעומדים להציע לה נישואים.‬

511
00:31:18,167 --> 00:31:23,006
‫יש לי שבריר שנייה להחליט‬
‫לאיזה כיוון אני הולכת עם הלילה הזה.‬

512
00:31:23,089 --> 00:31:24,799
‫האם אני מתקשרת לקבלה ואומרת,‬

513
00:31:24,883 --> 00:31:27,969
‫"מישהו פרץ לחדר שלנו והרס אותו!"‬

514
00:31:29,137 --> 00:31:30,471
‫או שאני מקבלת את זה,‬

515
00:31:30,555 --> 00:31:35,476
‫ומעמידה פנים שכל דבר שקורה בחדר הזה‬

516
00:31:35,560 --> 00:31:39,606
‫הוא בדיוק כמו שתכננתי שיהיה?‬

517
00:31:41,107 --> 00:31:44,319
‫אז עכשיו אני בוהה בג'קס‬
‫כמו אייל מול פנסי רכב.‬

518
00:31:45,528 --> 00:31:49,240
‫אני לא מצליחה לחשוב על אף אחד‬
‫מהדברים הרומנטיים שרציתי להגיד לה.‬

519
00:31:49,741 --> 00:31:51,367
‫אני מזיעה שוב.‬

520
00:31:52,619 --> 00:31:54,370
‫אני נלחצת.‬

521
00:31:54,454 --> 00:31:56,664
‫אוי, בחיי, הנה באים אקדחי האצבעות.‬

522
00:32:01,294 --> 00:32:04,130
‫אני שוכחת לכרוע ברך.‬
‫אני לא מצליחה לחשוב על כלום.‬

523
00:32:04,213 --> 00:32:06,174
‫נכנסתי לפאניקה, אז פשוט עשיתי…‬

524
00:32:11,054 --> 00:32:12,263
‫וצעקתי,‬

525
00:32:12,347 --> 00:32:13,848
‫"את רוצה?"‬

526
00:32:18,645 --> 00:32:20,188
‫ג'קס קדה קידה קלה.‬

527
00:32:22,899 --> 00:32:27,445
‫ואז, תודה לאל, היא אמרה כן.‬

528
00:32:37,622 --> 00:32:42,502
‫אז עכשיו, כשאנחנו מאורסות,‬
‫היינו צריכות להתחיל לתכנן את החתונה שלנו.‬

529
00:32:42,585 --> 00:32:44,963
‫והיינו מאורסות הרבה זמן, כי למען האמת,‬

530
00:32:45,046 --> 00:32:47,256
‫ג'קס ואני לא מתכננות גדולות.‬

531
00:32:47,340 --> 00:32:52,512
‫ואז אימא שלי, ג'ינג'ר,‬
‫התחילה להציע את שירותי תכנון החתונה שלה.‬

532
00:32:53,429 --> 00:32:55,014
‫ואני חשבתי, "אוי ואבוי",‬

533
00:32:55,723 --> 00:32:58,768
‫כי אימא שלי התחתנה בשנית בשלב מאוחר בחייה,‬

534
00:32:59,310 --> 00:33:02,438
‫והייתי בחתונה הזאת, ו…‬

535
00:33:03,398 --> 00:33:05,233
‫אימא שלי בחרה בנושא של קרקס.‬

536
00:33:05,858 --> 00:33:06,734
‫כן.‬

537
00:33:07,318 --> 00:33:10,071
‫היא התחתנה עם איזה בחור דרומי מיושן‬

538
00:33:10,154 --> 00:33:12,573
‫שנשמע כמו פוגהורן לגהורן.‬

539
00:33:13,866 --> 00:33:15,827
‫הוא לא היה חלק מהתכנון.‬

540
00:33:15,910 --> 00:33:20,748
‫אני לא יודעת אם אימא שלי חשבה‬
‫שהיא מתכננת מסיבת יום הולדת לילד בן 12,‬

541
00:33:20,832 --> 00:33:22,000
‫או את החתונה שלה,‬

542
00:33:22,083 --> 00:33:24,252
‫אבל זה מה שקרה. הנושא היה קרקס.‬

543
00:33:24,335 --> 00:33:25,878
‫היא הזמינה 300 איש.‬

544
00:33:25,962 --> 00:33:28,339
‫בדיוק, 300 איש,‬

545
00:33:28,423 --> 00:33:31,384
‫שיבואו לכנסייה המתודיסטית‬
‫לכבוד המסיבה הגדולה הזאת.‬

546
00:33:31,884 --> 00:33:35,179
‫והיא שכרה אוהל קרקס עם פסים אדומים-לבנים‬

547
00:33:35,263 --> 00:33:38,057
‫ודאגה שיכניסו אותו לתוך האולם בכנסייה.‬

548
00:33:38,141 --> 00:33:41,144
‫לא בחוץ, במקום המיועד לאוהלים. בפנים.‬

549
00:33:42,395 --> 00:33:44,981
‫היא שכרה מכונת צמר גפן מתוק.‬

550
00:33:45,064 --> 00:33:49,277
‫היא אמרה, "אני אגיש נאצ'וס‬
‫עם חלפינוס", כמו שהיא קראה להם.‬

551
00:33:49,861 --> 00:33:52,989
‫היה להטוטן. אני מניחה שאני הייתי הליצן.‬

552
00:33:54,741 --> 00:33:57,452
‫היא הזמינה 45 ליטר גלידה.‬

553
00:33:57,535 --> 00:34:00,413
‫המנה הראשונה הראשית הייתה דוכן נקניקיות.‬

554
00:34:00,496 --> 00:34:04,083
‫היא מצאה איזה בחור לצד הכביש שבוע קודם,‬

555
00:34:04,167 --> 00:34:06,502
‫ושאלה אותו, "מה אתה עושה בשבת?"‬

556
00:34:07,045 --> 00:34:11,549
‫והבחור הזה הגיע לשם. אני לא חושבת‬
‫שהוא מכר יותר מ-20 נקניקיות ביום,‬

557
00:34:11,632 --> 00:34:15,219
‫ועכשיו יש לו 300 אנשים מורעבים,‬

558
00:34:15,303 --> 00:34:19,474
‫עומדים בתור סביב כל הכנסייה,‬
‫נואשים לקבל ממנו נקניקייה.‬

559
00:34:20,850 --> 00:34:21,893
‫הוא היה פשוט…‬

560
00:34:22,977 --> 00:34:23,811
‫פאניקה.‬

561
00:34:23,895 --> 00:34:25,688
‫באמצע המסיבה הזאת,‬

562
00:34:25,772 --> 00:34:28,775
‫היו שתי בריכות פלסטיק עגולות לתינוקות.‬

563
00:34:28,858 --> 00:34:31,694
‫שאלתי, "אנחנו משחקים עכשיו‬
‫בדיג תפוחים עם הפה?"‬

564
00:34:32,528 --> 00:34:37,325
‫לא. אימא שלי שמה קרח‬
‫בשתי בריכות הפלסטיק האלה לתינוקות,‬

565
00:34:37,408 --> 00:34:41,704
‫ואז הכניסה פחיות משקה קל לשתי הבריכות,‬

566
00:34:41,788 --> 00:34:43,831
‫והודיעה לכל אורחי המסיבה‬

567
00:34:43,915 --> 00:34:46,167
‫שאלה המקררים שלנו.‬

568
00:34:47,877 --> 00:34:49,087
‫נכנסתי לשם,‬

569
00:34:49,170 --> 00:34:53,966
‫וראיתי שתי בריכות פלסטיק לתינוקות‬
‫משמשות כמקררים,‬

570
00:34:54,050 --> 00:34:58,137
‫וחשבתי, "הנה אני,‬
‫עובדת כל כך קשה בלוס אנג'לס‬

571
00:34:58,221 --> 00:35:00,431
‫"בניסיון לבנות לעצמי שם,‬

572
00:35:01,057 --> 00:35:04,685
‫"ואנחנו אשפה.‬

573
00:35:07,522 --> 00:35:10,608
‫"אנחנו אשפה!"‬

574
00:35:11,484 --> 00:35:14,862
‫חבר של אימא שלי נכנס לשם בנעלי העור שלו,‬

575
00:35:14,946 --> 00:35:16,322
‫בלי לדעת מה קורה.‬

576
00:35:16,405 --> 00:35:18,908
‫הוא כמעט התעלף. כאילו, "אינני מאמין!"‬

577
00:35:21,119 --> 00:35:23,371
‫אבל החלק הכי טוב היה הבידור.‬

578
00:35:23,454 --> 00:35:26,874
‫הייתה שם אישה ממקהלת הכנסייה שבאה לשיר,‬

579
00:35:26,958 --> 00:35:29,001
‫וזה היה רגע הסולו הגדול שלה,‬

580
00:35:29,085 --> 00:35:32,755
‫והיא עלתה למרכז הבמה בכל כך הרבה ביטחון,‬

581
00:35:32,839 --> 00:35:34,924
‫והתחילה לשיר…‬

582
00:35:35,007 --> 00:35:39,387
‫"לכו ספרו בהרים‬

583
00:35:39,470 --> 00:35:44,016
‫"מעבר לגבעה ובכל מקום‬

584
00:35:44,100 --> 00:35:47,937
‫"לכו ספרו בהרים‬

585
00:35:48,020 --> 00:35:50,064
‫"שג'ינג'ר‬

586
00:35:50,148 --> 00:35:55,361
‫"התחתנה"‬

587
00:36:00,950 --> 00:36:02,285
‫וזה לא נגמר.‬

588
00:36:02,785 --> 00:36:04,370
‫היא התחילה לשיר,‬

589
00:36:04,912 --> 00:36:08,624
‫"כשהקדושים יצעדו לכאן‬

590
00:36:08,708 --> 00:36:12,336
‫"כשהקדושים יצעדו לכאן‬

591
00:36:12,420 --> 00:36:16,549
‫"כמה הייתי רוצה להיות במספר הזה‬

592
00:36:16,632 --> 00:36:20,428
‫"כשהקדושים יצעדו‬

593
00:36:20,511 --> 00:36:24,599
‫"לכאן!"‬

594
00:36:29,061 --> 00:36:32,148
‫הנישואים האלה החזיקו מעמד שלושה חודשים.‬

595
00:36:33,191 --> 00:36:37,528
‫אוהל הקרקס הזה עמד למשך יותר זמן‬
‫משהנישואים של אימא שלי החזיקו.‬

596
00:36:38,821 --> 00:36:42,200
‫אז התחלנו לתכנן את החתונה שלנו,‬

597
00:36:42,283 --> 00:36:45,119
‫ולא עירבנו בזה את אימא שלי.‬

598
00:36:46,078 --> 00:36:48,164
‫המגפה הגיעה, וחשבנו,‬

599
00:36:48,247 --> 00:36:51,167
‫"טוב, כנראה שלא נוכל להתחתן".‬

600
00:36:51,667 --> 00:36:53,920
‫אבל אז הגיע הסתיו, זה היה באוקטובר,‬

601
00:36:54,003 --> 00:36:56,964
‫ואמרנו, "האמת שזה הזמן המושלם לחתונה.‬

602
00:36:57,048 --> 00:37:01,052
‫"נוכל לעשות את זה כמו שאנחנו רוצות,‬
‫ולא נצטרך לדאוג לגבי אף אחד אחר",‬

603
00:37:01,135 --> 00:37:02,845
‫אז כן, זה היה מעולה.‬

604
00:37:04,347 --> 00:37:08,601
‫תכננו את זה בשבועיים,‬
‫שכרנו דירת איירבינבי ליד הים,‬

605
00:37:08,684 --> 00:37:11,687
‫אדם זר במסכה חיתן אותנו.‬

606
00:37:12,396 --> 00:37:16,525
‫התקשרנו בזום למשפחות שלנו.‬
‫אני חושבת שאימא שלי עדיין בשיחת הזום הזאת.‬

607
00:37:19,153 --> 00:37:22,823
‫וזה לא איך שמישהי מאיתנו‬
‫אי פעם חשבה שנתחתן,‬

608
00:37:22,907 --> 00:37:24,784
‫אבל בסוף זה היה מושלם,‬

609
00:37:24,867 --> 00:37:27,536
‫כי כל העניין היה אנחנו והיום שלנו,‬

610
00:37:27,620 --> 00:37:30,706
‫ואפילו הוטבלנו באותו יום, לא בכוונה.‬

611
00:37:32,041 --> 00:37:36,671
‫אבל הצטלמנו,‬

612
00:37:36,754 --> 00:37:40,216
‫וראינו שהשמש שוקעת, והיו מדרגות שירדו לים,‬

613
00:37:40,299 --> 00:37:42,927
‫ואמרנו, "אלוהים, אנחנו חייבות להצטלם פה".‬

614
00:37:43,010 --> 00:37:44,220
‫אז אנחנו עומדות שם,‬

615
00:37:44,303 --> 00:37:47,265
‫והצלם המדהים שלנו צילם אותנו בסדרת תמונות.‬

616
00:37:47,348 --> 00:37:49,684
‫ובתמונה הראשונה אנחנו נראות יפות.‬

617
00:37:49,767 --> 00:37:53,187
‫אנחנו נראות כמו שתי לסביות‬
‫בנשף סיום הלימודים ביחד.‬

618
00:37:55,231 --> 00:37:58,109
‫תמונה מהממת.‬
‫בתמונה השנייה שלנו אנחנו עושות ככה,‬

619
00:37:58,192 --> 00:38:00,361
‫כי יש משהו בדרך אלינו,‬

620
00:38:01,320 --> 00:38:05,741
‫כאילו זאת המנהלת שכועסת‬
‫על שתי הלסביות שהלכו יחד לנשף הסיום.‬

621
00:38:07,576 --> 00:38:10,037
‫ובתמונה השלישית אנחנו עושות ככה,‬

622
00:38:10,121 --> 00:38:13,916
‫כי עכשיו הים נשבר לתוך חורי האוזניים שלנו.‬

623
00:38:14,542 --> 00:38:17,670
‫בתמונה הרביעית אנחנו לגמרי מכוסות מים,‬

624
00:38:17,753 --> 00:38:20,464
‫בתמונה החמישית הים נשאב חזרה,‬

625
00:38:20,548 --> 00:38:22,383
‫ואנחנו מטפטפות מים, כאילו…‬

626
00:38:25,219 --> 00:38:28,347
‫"איזה כיף שהחלטנו‬
‫לצלם את התמונה הזאת בשקיעה."‬

627
00:38:29,807 --> 00:38:32,810
‫יש את כל התמונות האלה,‬
‫ולדעתי המשמעות היא מזל טוב.‬

628
00:38:32,893 --> 00:38:35,646
‫ככה אמרו לי, שזה מזל טוב, אז נזרום עם זה.‬

629
00:38:36,230 --> 00:38:38,816
‫אבל כמה ימים אחרי שהתחתנו‬

630
00:38:38,899 --> 00:38:41,360
‫הודיעו באינטרנט שהתחתנו,‬

631
00:38:41,444 --> 00:38:45,573
‫וקיבלנו הרבה אהבה ותמיכה,‬
‫ואני ממש מעריכה את זה.‬

632
00:38:50,369 --> 00:38:52,496
‫אני מנסה לשדר חיוביות,‬

633
00:38:52,580 --> 00:38:55,166
‫אז כשהיא חוזרת אליי, זה חשוב לי מאוד.‬

634
00:38:55,249 --> 00:38:57,251
‫אני מנסה לא להתמקד בדברים שליליים.‬

635
00:38:57,335 --> 00:39:00,129
‫אני מנסה להקיף את עצמי בדברים חיוביים.‬

636
00:39:00,212 --> 00:39:02,757
‫אני מנסה לא לקרוא תגובות שליליות,‬

637
00:39:02,840 --> 00:39:05,384
‫אבל בעבודה כמו שלי, את שומעת מהרבה אנשים.‬

638
00:39:05,468 --> 00:39:10,056
‫ואני לא רואה הכול,‬
‫אבל מדי פעם קקי מצליח לעבור.‬

639
00:39:11,140 --> 00:39:15,269
‫ובמקרה ראיתי באותו יום‬
‫הודעה שנשלחה אליי ישירות,‬

640
00:39:15,353 --> 00:39:19,148
‫ורציתי להקריא לכם אותה, אם זה בסדר.‬

641
00:39:19,231 --> 00:39:20,691
‫כן!‬
‫-כן!‬

642
00:39:21,275 --> 00:39:22,276
‫בסדר.‬

643
00:39:22,360 --> 00:39:24,195
‫היא מבחור בשם גארי,‬

644
00:39:24,278 --> 00:39:26,364
‫ואני אקדים ואומר‬

645
00:39:26,447 --> 00:39:31,660
‫שלא תאהבו את ההודעה הזאת,‬
‫אבל אנחנו נפרק אותה ביחד.‬

646
00:39:33,079 --> 00:39:38,876
‫אז הנה מה שגארי כתב לי‬
‫ביום בו התפרסמה הידיעה שהתחתנתי.‬

647
00:39:38,959 --> 00:39:42,171
‫הוא כתב, "כמה זמן את ואשתך‬

648
00:39:42,254 --> 00:39:43,881
‫"כבר חולות נפש‬

649
00:39:44,382 --> 00:39:46,509
‫"לסביות מלקקות טאקו‬

650
00:39:47,468 --> 00:39:49,970
‫"שצריך לכלוא באלקטרז?"‬

651
00:39:52,181 --> 00:39:54,642
‫חשבתי, "ואו! זה…‬

652
00:39:55,267 --> 00:39:57,353
‫"מאוד ספציפי."‬

653
00:40:00,564 --> 00:40:03,859
‫לא היו סימני פיסוק בהודעה הזאת, אגב.‬

654
00:40:03,943 --> 00:40:06,112
‫הוא כתב, "חולות נפש מלקקות טאקו…"‬

655
00:40:06,195 --> 00:40:09,949
‫אז חשבתי, "הוא בטח מתכוון‬
‫ל'חולות נפש', פסיק,‬

656
00:40:10,032 --> 00:40:11,367
‫"'טאקו', מקף…"‬

657
00:40:11,450 --> 00:40:12,701
‫אתם מבינים.‬

658
00:40:12,785 --> 00:40:15,246
‫אני כבר עושה לו טובות.‬

659
00:40:16,914 --> 00:40:19,708
‫ואני מניחה שהייתי משועממת באותו יום,‬

660
00:40:19,792 --> 00:40:23,712
‫כי חשבתי, "אני חייבת לראות‬
‫איך הבחור הזה נראה.‬

661
00:40:23,796 --> 00:40:27,508
‫"מי שולח הודעה כזאת לזרה מוחלטת?"‬

662
00:40:27,591 --> 00:40:30,636
‫אז נכנסתי לעמוד שלו,‬
‫ולא הייתה שם תמונה שלו.‬

663
00:40:30,719 --> 00:40:33,848
‫הייתה שם תמונה של הדגל האמריקאי,‬

664
00:40:33,931 --> 00:40:36,517
‫ולאורכו היה כתוב,‬

665
00:40:36,600 --> 00:40:40,187
‫"אנחנו צריכים את אלוהים באמריקה שוב."‬

666
00:40:40,271 --> 00:40:44,358
‫עם זה גארי מוביל,‬

667
00:40:45,151 --> 00:40:46,610
‫באינסטגרם,‬

668
00:40:47,194 --> 00:40:50,990
‫וזו הייתה ההודעה שהוא שלח לי.‬

669
00:40:52,324 --> 00:40:53,367
‫חשבתי,‬

670
00:40:54,201 --> 00:40:56,745
‫"אני לא בטוחה שאלוהים‬

671
00:40:57,329 --> 00:41:00,082
‫"יהיה בקטע של הביטוי‬

672
00:41:00,166 --> 00:41:02,334
‫"'מלקקות טאקו.'"‬

673
00:41:05,171 --> 00:41:07,423
‫קראו לי משוגעת, מה שהוא עשה,‬

674
00:41:09,175 --> 00:41:12,636
‫אבל זה לא נשמע לי מאוד מתאים לישו.‬

675
00:41:14,013 --> 00:41:17,892
‫דרך אגב, אין בתנ"ך אף מקום בו כתוב‬

676
00:41:17,975 --> 00:41:21,645
‫מה מותר או אסור לעשות עם אוכל מקסיקני.‬

677
00:41:21,729 --> 00:41:23,022
‫רק שתדעו.‬

678
00:41:28,319 --> 00:41:30,154
‫זה תלוי בכם, חברים.‬

679
00:41:30,738 --> 00:41:33,866
‫ואז גארי כתב שצריך לכלוא אותנו באלקטרז.‬

680
00:41:33,949 --> 00:41:36,535
‫עכשיו, אני לא יודעת אם אין לו גוגל,‬

681
00:41:37,495 --> 00:41:41,165
‫אבל כבר זמן מה שאלקטרז הוא לא כלא.‬

682
00:41:41,248 --> 00:41:43,542
‫אם זו הייתה הכוונה שלו, זה לא כלא.‬

683
00:41:43,626 --> 00:41:45,419
‫האמת היא שזה מוזאון,‬

684
00:41:46,212 --> 00:41:49,715
‫וזה מוזאון בסן פרנסיסקו,‬

685
00:41:49,798 --> 00:41:55,012
‫שהיא אחת מהערים הכי ידידותיות לגייז בעולם.‬

686
00:41:58,349 --> 00:42:02,770
‫חשבתי, "גארי אומר לי‬
‫שאני צריכה להיות במוזאון גייז?‬

687
00:42:03,312 --> 00:42:06,023
‫"גארי, די!‬

688
00:42:06,649 --> 00:42:09,944
‫"אני סוללת דרך? די, גארי!"‬

689
00:42:11,403 --> 00:42:15,366
‫ומעל ההודעה היה כתוב‬
‫שהוא ואני לא עוקבים זה אחרי זה,‬

690
00:42:15,449 --> 00:42:17,284
‫מה שלא היווה הפתעה.‬

691
00:42:17,785 --> 00:42:21,539
‫אבל היה כתוב‬
‫ששנינו עוקבים אחרי אדם אחד משותף.‬

692
00:42:21,622 --> 00:42:26,710
‫חשבתי, "על מי גארי ואני כבר יכולים להסכים?‬

693
00:42:26,794 --> 00:42:29,922
‫"אנחנו נראים כמו אנשים שונים מאוד."‬

694
00:42:30,506 --> 00:42:33,509
‫והיה כתוב שם, "שניכם עוקבים‬

695
00:42:34,218 --> 00:42:35,177
‫"אחרי אופרה."‬

696
00:42:39,723 --> 00:42:44,186
‫אני חייבת לומר, לא תפסתי את גארי‬
‫כבחור שאוהב את אופרה,‬

697
00:42:44,895 --> 00:42:47,147
‫אבל אופרה עד כדי כך מפורסמת.‬

698
00:42:47,231 --> 00:42:48,524
‫היא בונה גשרים.‬

699
00:42:50,526 --> 00:42:52,236
‫אז קראתי שוב את ההודעה.‬

700
00:42:52,319 --> 00:42:55,030
‫"כמה זמן את ואשתך כבר חולות נפש‬

701
00:42:55,114 --> 00:42:58,784
‫"לסביות מלקקות טאקו שצריך לכלוא באלקטרז?"‬

702
00:42:58,867 --> 00:43:01,870
‫וחשבתי, "למה לא המשכתי הלאה מההודעה הזאת?"‬

703
00:43:04,957 --> 00:43:06,917
‫ואני מסתכלת עליה,‬

704
00:43:08,043 --> 00:43:08,877
‫"מה זה?"‬

705
00:43:08,961 --> 00:43:10,212
‫ואז זה נחת עליי.‬

706
00:43:10,296 --> 00:43:12,172
‫חשבתי, "אלוהים!"‬

707
00:43:12,756 --> 00:43:17,219
‫גארי הכיר בנישואים שלי.‬

708
00:43:17,303 --> 00:43:18,679
‫הוא כתב,‬

709
00:43:19,221 --> 00:43:22,141
‫"אשתך",‬

710
00:43:22,224 --> 00:43:26,812
‫וזה מה שנקרא קידמה!‬

711
00:43:37,031 --> 00:43:40,117
‫כמובן שהוא איית "אשתך" עם ע',‬

712
00:43:40,659 --> 00:43:42,620
‫אבל אני יודעת למה הוא התכוון.‬

713
00:43:43,621 --> 00:43:47,916
‫ותקשיבו, יש הרבה אנשים‬
‫שנלחמו במשך שנים רבות‬

714
00:43:48,000 --> 00:43:51,337
‫כדי שמישהי כמוני תוכל להגיד "אשתי".‬

715
00:43:51,420 --> 00:43:55,466
‫גארי כתב את זה ב-2.2 שניות,‬
‫אפילו בלי לחשוב.‬

716
00:43:55,549 --> 00:43:59,011
‫הראש שלו היה מתפוצץ‬
‫אם הוא היה יודע כמה פרוגרסיבית ההודעה.‬

717
00:43:59,094 --> 00:44:02,389
‫אז זו למעשה קידמה, חברים.‬

718
00:44:08,646 --> 00:44:12,441
‫אז התחתנו,‬
‫נשארנו בבית בשנה שאחרי, כמו כולם.‬

719
00:44:12,524 --> 00:44:15,736
‫לא יכולתי לנסוע כדי לעשות את העבודה שלי,‬
‫מה שהיה מוזר,‬

720
00:44:15,819 --> 00:44:19,657
‫ועכשיו שחזרתי לנסוע,‬
‫אני כבר לא לוקחת את זה כמובן מאליו.‬

721
00:44:19,740 --> 00:44:23,494
‫זה דבר כל כך יפה‬
‫להגיע ולגרום לאנשים לצחוק,‬

722
00:44:23,577 --> 00:44:26,080
‫ולהוסיף איזושהי קלות ראש לעולם.‬

723
00:44:26,163 --> 00:44:28,582
‫אני אוהבת את שיקגו, אני אוהבת להגיע לכאן.‬

724
00:44:28,666 --> 00:44:30,459
‫זו אחת הערים האהובות עליי.‬

725
00:44:37,174 --> 00:44:40,844
‫הייתה רק עיר אחת בסיבוב ההופעות הזה‬
‫שהייתי לחוצה לחזור אליה,‬

726
00:44:40,928 --> 00:44:42,680
‫וזו הייתה דה מוין.‬

727
00:44:44,682 --> 00:44:47,309
‫כי בפעם שעברה שהייתי שם זה היה אמצע החורף,‬

728
00:44:47,393 --> 00:44:50,813
‫ושכחתי שבחורף במערב התיכון,‬

729
00:44:50,896 --> 00:44:52,064
‫כשקפוא לאנשים,‬

730
00:44:52,147 --> 00:44:55,067
‫הם משתכרים בטירוף. בטירוף!‬

731
00:44:55,150 --> 00:44:58,320
‫קר מדי לצאת החוצה, אין עוד מה לעשות.‬

732
00:44:58,404 --> 00:45:03,242
‫אז אני מגיעה לאולם,‬
‫ובנות יוצאות מהשירותים ככה.‬

733
00:45:03,325 --> 00:45:06,829
‫דבוק להן נייר טואלט לסוליות הנעליים.‬

734
00:45:06,912 --> 00:45:08,414
‫השעה 19:00,‬

735
00:45:08,497 --> 00:45:12,000
‫ושם אנחנו מתחילים את הערב הזה.‬

736
00:45:12,084 --> 00:45:15,587
‫אז אני עולה לבמה, והם רק רוצים לחגוג.‬

737
00:45:15,671 --> 00:45:19,091
‫הם שולחים שוט אחרי שוט, ואני אוהבת לשתות,‬

738
00:45:19,174 --> 00:45:21,885
‫אבל החטא שלי הוא מילקשייק, אז אני בסדר.‬

739
00:45:22,678 --> 00:45:25,305
‫והם כל הזמן רוצים שאשתה ויסקי פיירבול.‬

740
00:45:25,389 --> 00:45:26,890
‫הם אוהבים ויסקי פיירבול.‬

741
00:45:26,974 --> 00:45:29,685
‫לדעתי יש לזה טעם של בקבוק דלק‬

742
00:45:29,768 --> 00:45:32,896
‫עם מקל של מסטיק אדום גדול שהוצנח באמצע.‬

743
00:45:35,357 --> 00:45:37,693
‫אני אומרת, "זה בסדר", והם אומרים, "מה?!‬

744
00:45:38,193 --> 00:45:41,238
‫"היא לא אוהבת פיירבול!‬
‫היא לא אוהבת פיירבול, שיט!"‬

745
00:45:41,321 --> 00:45:44,032
‫הם לא מסוגלים לעכל את המידע הזה.‬

746
00:45:44,116 --> 00:45:48,704
‫אז עכשיו, כקהל, הדבר היחיד שחשוב להם‬
‫זה לנסות להבין איזה משקה לשלוח לי.‬

747
00:45:48,787 --> 00:45:51,248
‫הם כאילו, "טוב, היא לא אוהבת פיירבול.‬

748
00:45:51,331 --> 00:45:52,291
‫"בסדר. וודקה!‬

749
00:45:52,374 --> 00:45:53,751
‫"כן, שלחו לה!"‬

750
00:45:53,834 --> 00:45:58,297
‫ואז שולחים לבמה הרבה וודקה חמוציות,‬
‫ואני אומרת, "אני לא ממש אישה של וודקה".‬

751
00:45:58,380 --> 00:45:59,465
‫והם כאילו, "מה?!‬

752
00:46:00,174 --> 00:46:03,218
‫"היא לא אוהבת וודקה!‬
‫שיט, היא לא אוהבת וודקה!‬

753
00:46:03,302 --> 00:46:05,262
‫"בסדר. אה, בירה! כן, שלחו לה!"‬

754
00:46:05,345 --> 00:46:09,600
‫ואז מגיעות בירות לבמה, ואני אומרת,‬
‫"אף פעם לא ממש רכשתי את הטעם הזה".‬

755
00:46:10,184 --> 00:46:12,394
‫הם אומרים, "טוב, זה מפתיע".‬

756
00:46:14,229 --> 00:46:16,732
‫אני יודעת שאני נראית‬
‫כמו מישהי שתוריד בירה,‬

757
00:46:16,815 --> 00:46:19,318
‫תיקח את הפחית ותמעך אותה על המצח,‬

758
00:46:19,860 --> 00:46:21,487
‫ועדיין תמחזר.‬

759
00:46:26,200 --> 00:46:28,410
‫אני לוקחת את המשקאות שהעבירו לי,‬

760
00:46:28,494 --> 00:46:31,789
‫אני מעבירה אותם חזרה אליהם,‬
‫ואני רק משכרת אותם יותר.‬

761
00:46:31,872 --> 00:46:35,250
‫הם אומרים, "בבקשה, למען השם,‬
‫תגידי לנו מה את שותה.‬

762
00:46:35,334 --> 00:46:38,003
‫"את לא יכולה לעזוב את אייווה‬
‫בלי לשתות איתנו."‬

763
00:46:38,086 --> 00:46:40,422
‫אמרתי, "זה חוק מוזר, אבל בסדר".‬

764
00:46:41,298 --> 00:46:44,259
‫אני מנסה לחשוב‬
‫על משקה שייקח קצת זמן להכין,‬

765
00:46:44,343 --> 00:46:46,970
‫כי אז אוכל לעשות את העבודה שלי,‬
‫לספר בדיחות.‬

766
00:46:47,054 --> 00:46:49,056
‫אני אומרת, "סנגריה".‬

767
00:46:52,976 --> 00:46:54,478
‫שכחתי איפה אני נמצאת.‬

768
00:46:55,395 --> 00:46:57,272
‫אמרתי, "בסדר, אולד פאשנד".‬

769
00:46:57,356 --> 00:47:00,859
‫אני מניחה שהם יצטרכו‬
‫למצוא ברמן עם שפם קטן.‬

770
00:47:00,943 --> 00:47:04,988
‫הוא יצטרך להקפיא קוביית קרח גדולה,‬
‫ביטר, לחתוך תפוז… זה ייקח קצת זמן.‬

771
00:47:05,072 --> 00:47:07,324
‫כעבור שתי דקות מגיע אולד פאשנד מהמם,‬

772
00:47:07,407 --> 00:47:10,702
‫ואני אומרת, "טוב, בסדר, זה ישמח אתכם?"‬

773
00:47:10,786 --> 00:47:13,455
‫אני לוקחת את המשקה,‬
‫שאמורים ללגום לאט, ופשוט…‬

774
00:47:13,956 --> 00:47:15,040
‫מורידה אותו בשלוק.‬

775
00:47:16,750 --> 00:47:17,876
‫הם כל כך מתלהבים!‬

776
00:47:17,960 --> 00:47:20,838
‫הייתם חושבים שהתחריתי עכשיו בקרב עשר.‬

777
00:47:22,756 --> 00:47:24,383
‫אז הם נהנים,‬

778
00:47:24,466 --> 00:47:27,469
‫אנחנו חוזרים להופעה,‬
‫אנחנו צוחקים, ההופעה מעולה,‬

779
00:47:27,553 --> 00:47:31,139
‫וקצת אחר כך הם נהיים שוב חסרי מנוח.‬
‫אני אומרת, "מה עכשיו?"‬

780
00:47:31,723 --> 00:47:35,519
‫אני מסתכלת ורואה אישה מבוגרת‬
‫שמנסה לעבור דרך הקהל.‬

781
00:47:35,602 --> 00:47:38,355
‫יש לה שיער אפור קצר עם קוצים.‬

782
00:47:38,438 --> 00:47:42,442
‫יש לה פרצוף שחוק,‬
‫כאילו היא ראתה דברים בחייה.‬

783
00:47:43,861 --> 00:47:45,654
‫היא לובשת וסט עור,‬

784
00:47:45,737 --> 00:47:48,949
‫אני מניחה שיש לה לוכד חלומות במכונית שלה.‬

785
00:47:50,701 --> 00:47:54,621
‫היא צועדת בביטחון לכיוון הבמה,‬

786
00:47:54,705 --> 00:47:57,165
‫והיא עוצרת ממש ליד הבמה,‬

787
00:47:57,249 --> 00:47:59,751
‫ואני מסתכלת ורואה שהיא מחזיקה‬

788
00:47:59,835 --> 00:48:01,753
‫סמירנוף אייס.‬

789
00:48:03,380 --> 00:48:05,507
‫והיא מסתכלת עליי ואומרת, "היי.‬

790
00:48:06,049 --> 00:48:07,593
‫"אני לינדה,‬

791
00:48:08,635 --> 00:48:12,389
‫"ואת עומדת לחטוף אייס."‬

792
00:48:16,018 --> 00:48:18,520
‫לקחתי את הסמירנוף אייס ואמרתי,‬

793
00:48:18,604 --> 00:48:21,940
‫"מאיזו קפסולת זמן הוצאת את הדבר הזה?"‬

794
00:48:23,233 --> 00:48:25,444
‫חשבתי שכל הקהל יסכים איתי,‬

795
00:48:25,527 --> 00:48:26,904
‫והם מתחילים לשיר,‬

796
00:48:26,987 --> 00:48:29,615
‫"לחטוף אייס!"‬

797
00:48:29,698 --> 00:48:32,743
‫הם לא מפסיקים!‬
‫אני שואלת, "מה זה לחטוף אייס?"‬

798
00:48:32,826 --> 00:48:35,996
‫אין לי מושג על מה הם מדברים.‬

799
00:48:36,079 --> 00:48:39,458
‫איזו אישה מערב תיכונית מתוקה נעמדת ואומרת,‬

800
00:48:39,541 --> 00:48:42,836
‫"לחטוף אייס זה כשאת יורדת על הברכיים,‬

801
00:48:42,920 --> 00:48:45,213
‫"לוקחת את בקבוק הסמירנוף אייס הזה,‬

802
00:48:45,297 --> 00:48:48,258
‫"את שותה את כל הבקבוק בלגימה אחת,‬

803
00:48:48,342 --> 00:48:50,802
‫"וזה נקרא לחטוף אייס."‬

804
00:48:56,516 --> 00:49:00,979
‫אני לא יורדת על הברכיים‬

805
00:49:01,480 --> 00:49:04,566
‫ושותה סמירנוף אייס.‬

806
00:49:04,650 --> 00:49:06,360
‫כל החדר צועק,‬

807
00:49:06,443 --> 00:49:09,279
‫"אלה החוקים!"‬

808
00:49:11,740 --> 00:49:16,870
‫אני אומרת, "אני אישה מבוגרת,‬
‫קומיקאית מקצוענית". לינדה צועקת,‬

809
00:49:16,954 --> 00:49:18,914
‫"רדי על הברכיים!‬

810
00:49:20,916 --> 00:49:23,251
‫"את תחטפי אייס!"‬

811
00:49:47,109 --> 00:49:49,111
‫אז כרעתי ברך.‬

812
00:49:49,194 --> 00:49:52,114
‫זה היה יכול להיות שימושי‬
‫במהלך הצעת הנישואים שלי.‬

813
00:49:53,615 --> 00:49:57,202
‫ואני מתחילה לשתות‬
‫את הסמירנוף אייס הנוראי הזה. הייתי…‬

814
00:49:58,161 --> 00:50:01,957
‫הליקר לתת המטומטם הזה נוטף לי על הפרצוף.‬

815
00:50:02,040 --> 00:50:06,003
‫הכול דביק ומגעיל‬
‫והורס את הקרדיגן המצוין שלי.‬

816
00:50:06,712 --> 00:50:10,132
‫הם משתגעים, הקהל משתגע. אני כאילו…‬

817
00:50:11,633 --> 00:50:13,802
‫סוף סוף אני מסיימת את המשקה הזה.‬

818
00:50:18,432 --> 00:50:19,474
‫ואני נעמדת.‬

819
00:50:21,059 --> 00:50:22,477
‫ומשהו ב…‬

820
00:50:23,854 --> 00:50:25,480
‫האולד פאשנד ההוא…‬

821
00:50:28,400 --> 00:50:30,569
‫והסמירנוף אייס הזה…‬

822
00:50:32,738 --> 00:50:34,239
‫וכוח הכבידה הנמוך…‬

823
00:50:35,449 --> 00:50:36,742
‫לא השתלבו טוב ביחד.‬

824
00:50:37,242 --> 00:50:39,578
‫אני מייד רואה כפול.‬

825
00:50:40,078 --> 00:50:41,830
‫אני לא מסיימת את ההופעה שלי.‬

826
00:50:42,581 --> 00:50:44,124
‫אני לא אומרת לילה טוב.‬

827
00:50:45,000 --> 00:50:47,127
‫רק הסתכלתי על הקהל ואמרתי,‬

828
00:50:47,627 --> 00:50:48,962
‫"אתם עשיתם את זה."‬

829
00:50:49,755 --> 00:50:51,339
‫ועזבתי.‬

830
00:50:59,389 --> 00:51:01,641
‫התעלפתי מאחורי הקלעים.‬

831
00:51:03,185 --> 00:51:06,396
‫אני מתעוררת אחרי שעתיים‬
‫במכונית של היחצ"נית שלי.‬

832
00:51:06,897 --> 00:51:10,067
‫אני מתעוררת ושואלת, "איך הגעתי לכאן?"‬

833
00:51:10,150 --> 00:51:14,613
‫היא אמרה, "שלושה מאבטחים גדולים מאוד‬
‫היו צריכים לסחוב אותך החוצה".‬

834
00:51:16,656 --> 00:51:19,117
‫אמרתי, "זה לא מה ששאלתי.‬

835
00:51:20,327 --> 00:51:22,496
‫"ושניים היו מספיקים לזה."‬

836
00:51:23,830 --> 00:51:25,165
‫אמרתי, "לא, מה קרה?"‬

837
00:51:25,248 --> 00:51:27,042
‫היא אמרה, "טוב, חטפת אייס.‬

838
00:51:27,542 --> 00:51:31,213
‫"אני לא יודעת אם זה היה זה,‬
‫אם זה היה הערבוב של סוגי האלכוהול."‬

839
00:51:31,296 --> 00:51:32,798
‫אמרתי, "תוציאי אותי מדה מוין!"‬

840
00:51:35,675 --> 00:51:38,762
‫היא הולכת להתניע את המכונית,‬
‫והיא לא מתניעה.‬

841
00:51:38,845 --> 00:51:42,390
‫אני אומרת, "אלוהים,‬
‫אני לא נתקעת בדה מוין!"‬

842
00:51:42,474 --> 00:51:44,476
‫קפוא בחוץ, כבר מאוחר בלילה,‬

843
00:51:44,559 --> 00:51:46,770
‫אין אובר, הטיסה שלי יוצאת בקרוב.‬

844
00:51:46,853 --> 00:51:48,188
‫אנשים מחטיפים לי אייס!‬

845
00:51:49,356 --> 00:51:52,901
‫אני מוכנה לעזוב,‬
‫ואני שומעת את דלתות המועדון נפתחות.‬

846
00:51:52,984 --> 00:51:54,152
‫אני מביטה לשם,‬

847
00:51:55,487 --> 00:51:56,696
‫והנה באה לינדה.‬

848
00:52:01,660 --> 00:52:03,829
‫היא נשענת על המכונית.‬

849
00:52:04,538 --> 00:52:06,206
‫"מה קורה, בנות?"‬

850
00:52:08,542 --> 00:52:10,085
‫אני אומרת, "היי, לינדה".‬

851
00:52:14,131 --> 00:52:17,050
‫אני מנסה לא ליצור איתה קשר עין, כי…‬

852
00:52:17,843 --> 00:52:21,054
‫אני לא יודעת‬
‫אילו כוחות יש ללוכד החלומות הזה.‬

853
00:52:22,889 --> 00:52:26,977
‫אמרתי, "היי, לינדה.‬
‫המכונית שלנו לא מתניעה, אבל אנחנו מסתדרות.‬

854
00:52:27,060 --> 00:52:28,895
‫"תודה שבאת, לילה טוב."‬

855
00:52:30,147 --> 00:52:31,940
‫היא הסתכלה עליי ועשתה…‬

856
00:52:33,525 --> 00:52:34,526
‫היא קורצת לי.‬

857
00:52:35,110 --> 00:52:37,320
‫היא הולכת לחלק האחורי של המכונית,‬

858
00:52:37,904 --> 00:52:39,698
‫פותחת את מכל הדלק…‬

859
00:52:41,449 --> 00:52:44,494
‫יורקת לתוך מכל הדלק,‬

860
00:52:44,578 --> 00:52:47,330
‫ואני עפתי מדה מוין!‬

861
00:52:54,045 --> 00:52:55,463
‫אוי, לינדה.‬

862
00:52:59,134 --> 00:53:03,221
‫אז אני נשואה כבר שנתיים עכשיו.‬

863
00:53:05,348 --> 00:53:07,350
‫וזה נהדר. אני אוהבת את זה.‬

864
00:53:07,851 --> 00:53:11,897
‫ושואלים אותנו את השאלה הבאה‬
‫שתמיד שואלים נשואים טריים.‬

865
00:53:11,980 --> 00:53:14,774
‫כולם רוצים לדעת אם יהיו לנו ילדים.‬

866
00:53:14,858 --> 00:53:18,153
‫ואני אגיד לכם, הורים,‬
‫אתם לא גורמים לזה להיראות כיף.‬

867
00:53:19,154 --> 00:53:21,489
‫לכולכם יש עיניים מזוגגות.‬

868
00:53:22,490 --> 00:53:25,202
‫כרגע אנחנו אימהות לכלב.‬
‫זה מה שאנחנו עושות.‬

869
00:53:25,744 --> 00:53:27,913
‫ונראה מה יקרה.‬

870
00:53:28,747 --> 00:53:32,125
‫אבל יש לנו כלב פומרניאן בשם ביגי.‬

871
00:53:33,210 --> 00:53:37,088
‫ממש חמוד. הוא קטן, שוקל שלושה וחצי ק"ג,‬

872
00:53:37,172 --> 00:53:39,007
‫והוא מאוד שמח ובריא,‬

873
00:53:39,090 --> 00:53:41,843
‫אבל הוא חלה במשהו שנקרא HGE.‬

874
00:53:41,927 --> 00:53:46,306
‫זאת מחלה שכלבים יכולים לחלות בה,‬
‫ואז מלהיות בריאים ולגמרי בסדר‬

875
00:53:46,389 --> 00:53:49,434
‫הם נעשים מאוד חולים, וזה עלול להיות קטלני.‬

876
00:53:49,517 --> 00:53:51,811
‫זה מגיע מהר, תוך 48 שעות,‬

877
00:53:51,895 --> 00:53:54,481
‫ווטרינרים לא יודעים‬
‫איך כלבים חוטפים את זה.‬

878
00:53:54,564 --> 00:53:59,736
‫הם אומרים שאולי זה ממשהו שהם אכלו,‬
‫זה יכול להיות מלחץ.‬

879
00:53:59,819 --> 00:54:04,074
‫חשבתי, "אנשי האגודה למען החיות‬
‫מצאו את ביגי אוכל מפח זבל,‬

880
00:54:04,157 --> 00:54:06,952
‫"ועכשיו הוא מסתובב בבברלי הילס‬

881
00:54:07,035 --> 00:54:09,246
‫"בארנק הגוצ'י של אשתי.‬

882
00:54:10,330 --> 00:54:13,458
‫"הוא לא סובל משום לחץ."‬

883
00:54:16,044 --> 00:54:18,713
‫האוכל שלו יותר יקר משלי.‬

884
00:54:18,797 --> 00:54:21,716
‫הוא לא סובל משום לחץ.‬

885
00:54:23,009 --> 00:54:26,638
‫אז אין לנו מושג מאיפה זה הגיע‬
‫או איך הוא חטף את זה,‬

886
00:54:26,721 --> 00:54:29,266
‫אבל הסימנים למחלה מתחילים להיראות‬

887
00:54:29,349 --> 00:54:32,435
‫בתחילת הטיסה שלנו מאל.איי לניו יורק.‬

888
00:54:32,519 --> 00:54:35,605
‫טיסה של חמש וחצי שעות,‬
‫ובכל שעה מצבו החמיר מאוד.‬

889
00:54:35,689 --> 00:54:39,734
‫לא היה לנו מה לעשות.‬
‫נחתנו, לקח לנו שעה להיכנס ברכב לניו יורק.‬

890
00:54:39,818 --> 00:54:41,611
‫מייד הלכנו לבית חולים לחיות.‬

891
00:54:41,695 --> 00:54:43,655
‫ג'קס לקחה אותו לחדר הבדיקות,‬

892
00:54:43,738 --> 00:54:45,991
‫ואני מילאתי טונות של מסמכים.‬

893
00:54:46,074 --> 00:54:48,785
‫זה מאוד שונה‬
‫מהתקופה בה אני גדלתי עם חיות מחמד.‬

894
00:54:48,868 --> 00:54:53,123
‫זאת אומרת, בזמנו הכלב שלך‬
‫היה ישן בפנים, בחוץ, בבית של שכנים שלך.‬

895
00:54:53,206 --> 00:54:56,835
‫הוא היה מופיע אחרי יומיים,‬
‫ואת אומרת לו, "ספארקי, איפה היית?"‬

896
00:54:57,836 --> 00:55:01,006
‫הכלב שלך היה אוכל שאריות‬
‫שסבתא שלך זרקה מעבר לגדר,‬

897
00:55:01,089 --> 00:55:02,424
‫ממסעדת "סיזלר".‬

898
00:55:05,093 --> 00:55:08,763
‫ואם פתאום הכלב שלך‬
‫היה צריך לעבור הליך רפואי רציני,‬

899
00:55:08,847 --> 00:55:10,849
‫ההורים שלך היו מייד אומרים,‬

900
00:55:10,932 --> 00:55:13,268
‫"היה כיף, ספארקי."‬

901
00:55:14,144 --> 00:55:15,603
‫ושם זה נגמר.‬

902
00:55:16,271 --> 00:55:17,814
‫אבל עכשיו אני המבוגרת.‬

903
00:55:17,897 --> 00:55:20,483
‫אני צריכה להיות זו שמקבלת את ההחלטות האלה.‬

904
00:55:20,567 --> 00:55:23,987
‫אז מילאתי הכול,‬
‫ולא ראיתי את ביגי במשך 45 דקות,‬

905
00:55:24,070 --> 00:55:26,281
‫אז אני לא יודעת מה שלומו בשלב הזה,‬

906
00:55:26,364 --> 00:55:29,784
‫אבל מה שאני כן יודעת,‬

907
00:55:30,285 --> 00:55:34,080
‫זה שהגיע הזמן שאקח אחריות‬

908
00:55:34,164 --> 00:55:37,751
‫ואהיה זו שמגינה על המשפחה שלי.‬

909
00:55:38,460 --> 00:55:41,588
‫הגיע הזמן שאהיה‬

910
00:55:41,671 --> 00:55:43,006
‫בוצ'ה.‬

911
00:55:44,924 --> 00:55:47,927
‫יש לי רגע כזה של "רוקי",‬
‫אני נותנת לעצמי מכות בפנים.‬

912
00:55:48,762 --> 00:55:51,097
‫הייתי עושה שכיבת שמיכה, אם הייתי יכולה.‬

913
00:55:52,682 --> 00:55:56,019
‫אני מוכנה לקרב,‬
‫מוכנה להיכנס לחדר הזה, כולי קשוחה.‬

914
00:55:56,102 --> 00:55:58,688
‫אני נכנסת בדלת, וביגי שוכב על הרצפה.‬

915
00:55:58,772 --> 00:56:02,859
‫יש דם בכל מקום, מצבו חמור בהרבה,‬
‫ואני מאבדת את זה. אני מתחילה…‬

916
00:56:06,154 --> 00:56:07,489
‫"לא!"‬

917
00:56:07,572 --> 00:56:11,034
‫וג'קס אומרת, "צאי מפה, את מבאסת אותנו!"‬

918
00:56:13,244 --> 00:56:16,623
‫העיפו אותי מהחדר!‬

919
00:56:17,707 --> 00:56:20,668
‫הכריחו אותי לעמוד מאחורי דלת הזכוכית.‬

920
00:56:24,047 --> 00:56:26,091
‫אני פשוט בוהה במשפחה שלי.‬

921
00:56:27,342 --> 00:56:28,802
‫ובסוף נרגעתי,‬

922
00:56:28,885 --> 00:56:31,221
‫כי האחות נתנה לי סוכריה על מקל.‬

923
00:56:33,515 --> 00:56:36,643
‫והייתי כל כך מתוסכלת, כל כך מאוכזבת מעצמי‬

924
00:56:36,726 --> 00:56:40,688
‫שלא יכולתי להתעשת למשך שלוש דקות ארורות,‬

925
00:56:40,772 --> 00:56:41,856
‫אבל זו לא מי שאני.‬

926
00:56:41,940 --> 00:56:47,445
‫אני מזל סרטן, אני רגישה,‬
‫ואני לא יכולה לשנות את זה בעצמי.‬

927
00:56:47,987 --> 00:56:50,448
‫אז אני הולכת לחכות בלובי עד ארבע בבוקר.‬

928
00:56:50,532 --> 00:56:54,452
‫ג'קס מצטרפת אליי, הם לוקחים שוב את ביגי‬
‫ומחברים אותו למכונות.‬

929
00:56:54,536 --> 00:56:57,414
‫בסוף הווטרינר יוצא ומדבר איתנו.‬

930
00:56:57,497 --> 00:57:00,375
‫הוא אומר, "תקשיבו, זה רע.‬

931
00:57:00,458 --> 00:57:02,752
‫"יש לו בערך חמישה אחוזים.‬

932
00:57:02,836 --> 00:57:07,006
‫"ואנחנו נעשה כל מה שנוכל‬
‫כדי לנסות להציל אותו, אבל כדי שנעשה זאת,‬

933
00:57:07,090 --> 00:57:10,760
‫"הוא יצטרך להיות כאן שלושה-ארבעה ימים‬
‫ולקבל טיפול מסביב לשעון,‬

934
00:57:10,844 --> 00:57:13,346
‫"הוא יצטרך לעבור עירויי דם, פלזמה.‬

935
00:57:13,847 --> 00:57:16,850
‫"אנחנו אפילו לא יכולים להבטיח שזה יעבוד,‬

936
00:57:16,933 --> 00:57:19,436
‫"אבל כדי שננסה,‬

937
00:57:19,936 --> 00:57:22,564
‫"זה יעלה לפחות‬

938
00:57:22,647 --> 00:57:26,484
‫"עשרת אלפים דולר.‬

939
00:57:27,026 --> 00:57:30,155
‫"מה אתן רוצות לעשות?"‬

940
00:57:52,594 --> 00:57:56,181
‫ג'קס אומרת, "עשרת אלפים דולר? אני מורה.‬

941
00:57:56,264 --> 00:57:58,433
‫"זו משכורת של שנה שלמה!"‬

942
00:57:59,559 --> 00:58:01,227
‫אני אומרת, "עשרת אלפים דולר?‬

943
00:58:01,311 --> 00:58:05,190
‫"הוא שוקל שלושה וחצי קילו,‬
‫כמה פלזמה הוא כבר צריך?‬

944
00:58:05,690 --> 00:58:08,610
‫"הוא לא יכול לחלוק תיבה עם סנאי?"‬

945
00:58:10,820 --> 00:58:13,406
‫הווטרינר אומר, "אני צריך תשובה", ואני…‬

946
00:58:14,824 --> 00:58:18,161
‫ג'קס לא אומרת כלום,‬
‫אז ברור שאני צריכה לקבל את ההחלטה.‬

947
00:58:18,244 --> 00:58:19,871
‫אני כאילו…‬

948
00:58:19,954 --> 00:58:23,041
‫"מה ההורים שלי היו עושים?"‬
‫ואז, "לא, אל תחשבי על זה".‬

949
00:58:25,752 --> 00:58:28,046
‫ג'קס נעשית יותר נסערת, ואני…‬

950
00:58:35,720 --> 00:58:37,680
‫אז הוצאתי את ארנק הגברים שלי…‬

951
00:58:42,143 --> 00:58:44,354
‫ולקחתי את כרטיס האשראי שלי…‬

952
00:58:46,022 --> 00:58:48,107
‫והטחתי אותו על השולחן.‬

953
00:58:48,983 --> 00:58:50,318
‫אמרתי, "תחייב".‬

954
00:58:51,319 --> 00:58:53,530
‫ואז הסתכלתי על ג'קס,‬

955
00:58:54,364 --> 00:58:57,283
‫ממש בעיניים, ואמרתי,‬

956
00:58:57,367 --> 00:59:00,620
‫"את חושבת שדרלין הייתה יכולה לעשות את זה?‬

957
00:59:02,539 --> 00:59:03,831
‫"לא!‬

958
00:59:06,417 --> 00:59:09,379
‫"פאם תפרנית.‬

959
00:59:10,797 --> 00:59:14,634
‫"לשילה יש אשראי ששווה לתחת!‬

960
00:59:15,927 --> 00:59:17,554
‫"מי בוצ'ה?‬

961
00:59:18,054 --> 00:59:19,847
‫"אני בוצ'ה!"‬

962
00:59:30,483 --> 00:59:36,114
‫והחלק הכי טוב, חברים,‬
‫הוא שהם הצילו את חייו של ביגי.‬

963
00:59:45,373 --> 00:59:47,500
‫זה ביגי, אנשים!‬

964
00:59:50,837 --> 00:59:55,633
‫הוא שווה כל פני, חבר'ה.‬

965
00:59:57,010 --> 01:00:01,014
‫ותנו מחיאות כפיים לאשתי, ג'קס!‬

966
01:00:15,820 --> 01:00:17,447
‫זה הכול, אנשים.‬

967
01:00:17,530 --> 01:00:20,033
‫תודה רבה.‬

968
01:00:22,201 --> 01:00:23,453
‫תודה, חבר'ה.‬

969
01:00:25,622 --> 01:00:27,332
‫תודה, שיקגו!‬

970
01:00:32,211 --> 01:00:33,421
‫תראו את זה.‬

971
01:00:36,049 --> 01:00:38,009
‫לילה טוב, חבר'ה. תודה.‬

972
01:02:44,302 --> 01:02:49,307
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬