1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:09,300 --> 00:00:13,680
‫- סרט תיעודי של NETFLIX -‬

4
00:00:19,978 --> 00:00:21,563
‫בחיי,‬

5
00:00:22,397 --> 00:00:25,191
‫קיבלתי הרבה אושר מלעזור לאנשים.‬

6
00:00:26,776 --> 00:00:29,320
‫אז חשבתי שיהיה לי טוב‬

7
00:00:30,321 --> 00:00:31,698
‫להיות אח.‬

8
00:00:45,545 --> 00:00:48,006
‫התחלתי לעבוד בלילות.‬

9
00:00:50,675 --> 00:00:52,052
‫הייתי מוצא את עצמי…‬

10
00:00:56,139 --> 00:00:57,515
‫מרגיש מוצף.‬

11
00:00:58,475 --> 00:00:59,934
‫מרגיש כאילו…‬

12
00:01:00,935 --> 00:01:05,190
‫אני יכול לצפות באנשים חווים כאב.‬

13
00:01:14,783 --> 00:01:17,869
‫היו פעמים בהם הדבר היחיד שיכולתי לעשות…‬

14
00:01:25,794 --> 00:01:27,921
‫היה לנסות לשים סוף לסבל שלהם.‬

15
00:01:34,010 --> 00:01:35,095
‫לא יכולתי להפסיק.‬

16
00:01:45,730 --> 00:01:47,607
‫מבזק חדשות מניו ג'רזי.‬

17
00:01:47,690 --> 00:01:50,443
‫כל העיר נסערת בעקבות הגילויים.‬

18
00:01:53,279 --> 00:01:56,074
‫אח רצח מטופלים בבית חולים‬

19
00:01:56,157 --> 00:01:57,534
‫במחוז סומרסט.‬

20
00:02:00,036 --> 00:02:04,165
‫יכול להיות שהאח הוא רוצח ההמונים‬
‫הפורה ביותר בהיסטוריה האמריקאית.‬

21
00:02:18,429 --> 00:02:23,434
‫- מרץ 2003 -‬

22
00:02:28,815 --> 00:02:32,068
‫הייתי אם יחידנית,‬

23
00:02:33,862 --> 00:02:39,284
‫והתחלתי לעבוד בסומרסט כאחות טיפול נמרץ.‬

24
00:02:40,577 --> 00:02:46,916
‫הייתי מורידה את שתי הבנות שלי בבית הספר,‬
‫ואז נוסעת לניו ג'רזי.‬

25
00:02:47,375 --> 00:02:51,504
‫- סומרוויל‬
‫ניו ג'רזי -‬

26
00:02:53,548 --> 00:02:55,842
‫זאת הייתה עיירה קטנה ונהדרת.‬

27
00:02:58,386 --> 00:03:00,972
‫בית החולים היה לב הקהילה.‬

28
00:03:03,933 --> 00:03:07,937
‫הייתי צעירה, הייתי אנרגטית,‬
‫הייתי קצת היפר-אקטיבית.‬

29
00:03:08,605 --> 00:03:12,483
‫אני יודעת שאחת האחיות הבכירות‬
‫אסרה עליי לשתות קפה.‬

30
00:03:15,445 --> 00:03:17,488
‫איימי הייתה מיוחדת מאוד.‬

31
00:03:18,198 --> 00:03:21,451
‫תמיד היה נחמד כשעבדנו ביחד באותו אגף.‬

32
00:03:23,953 --> 00:03:26,247
‫אהבתי להיות אחות ביחידה לטיפול נמרץ.‬

33
00:03:28,416 --> 00:03:33,338
‫אהבתי להרגיש כאילו אני מגינה‬
‫על המטופלים האלה.‬

34
00:03:35,131 --> 00:03:40,428
‫והיה בכוונתי לעשות כל מה שאני יכולה‬
‫כדי להבטיח שהם יהיו בסדר.‬

35
00:03:42,889 --> 00:03:46,226
‫אנחנו מתמודדים עם מוות.‬

36
00:03:46,893 --> 00:03:51,022
‫אנחנו נמצאים ממש צעד מול פני הסכנה.‬

37
00:03:52,273 --> 00:03:54,359
‫זה מקום מאוד לא יציב להיות בו,‬

38
00:03:55,652 --> 00:03:58,446
‫אז היינו צריכים להסתמך זה על זה.‬

39
00:04:01,199 --> 00:04:04,661
‫וצ'ארלי היה חבר הצוות הכי טוב שיש.‬

40
00:04:05,995 --> 00:04:07,914
‫אהבתי לעבוד איתו.‬

41
00:04:08,414 --> 00:04:10,750
‫הוא היה אח מצוין,‬

42
00:04:11,501 --> 00:04:17,048
‫ותמיד הייתה לו דרך‬
‫להגיד משהו שהיה גורם לי לצחוק.‬

43
00:04:20,885 --> 00:04:23,721
‫שלושתנו עבדנו יחד רוב הזמן.‬

44
00:04:24,430 --> 00:04:25,473
‫תביאי עוד עירוי.‬

45
00:04:26,349 --> 00:04:28,726
‫כינו אותנו "שלושת המוסקטרים".‬

46
00:04:31,145 --> 00:04:32,647
‫עבדנו ביחד מצוין.‬

47
00:04:37,235 --> 00:04:38,152
‫צ'ארלי.‬

48
00:04:39,445 --> 00:04:40,530
‫- צ'ארלס‬
‫אח מוסמך -‬

49
00:04:40,613 --> 00:04:42,699
‫- מעריך את הטכנולוגיה… ועוד. -‬

50
00:04:42,782 --> 00:04:47,203
‫- "יש הרגשה קהילתית נהדרת,‬
‫שמציעה את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. -‬

51
00:04:47,287 --> 00:04:51,749
‫אחרי שזה יצא,‬
‫קראתי לו "הפרזנטור של סומרסט",‬

52
00:04:51,833 --> 00:04:53,418
‫וזה באמת מה שהוא היה.‬

53
00:04:53,501 --> 00:04:55,628
‫וכולם ראו את הפלייר הזה.‬

54
00:04:55,712 --> 00:05:01,050
‫כולם קישרו את המרכז הרפואי סומרסט‬
‫עם צ'ארלס קאלן.‬

55
00:05:02,468 --> 00:05:05,179
‫יש לו חיוך מטופש אופייני,‬

56
00:05:05,263 --> 00:05:09,934
‫ואפילו מהתמונה המסוימת הזאת אפשר לראות‬

57
00:05:10,018 --> 00:05:13,396
‫שהוא גאה מאוד שמישהו רוצה לצלם אותו‬

58
00:05:13,479 --> 00:05:15,857
‫ושמישהו שואל אותו לדעתו.‬

59
00:05:19,610 --> 00:05:25,158
‫תמיד הרגשתי שהוא היה הילד שסבל מבריונות.‬

60
00:05:25,241 --> 00:05:28,286
‫זה היה הרושם שקיבלתי ממנו.‬

61
00:05:29,996 --> 00:05:33,875
‫ותמיד רציתי להגן עליו.‬

62
00:05:44,218 --> 00:05:47,638
‫אחי, פלוריאן, תמיד רצה להיות כומר.‬

63
00:05:51,142 --> 00:05:54,687
‫אני חושבת שיכול להיות‬
‫שאנשים אמרו שהוא ביישן,‬

64
00:05:55,355 --> 00:05:59,317
‫אבל כשזה הגיע לדברים‬
‫שהיו לו רגשות חזקים כלפיהם,‬

65
00:05:59,400 --> 00:06:01,319
‫הוא היה מלא תשוקה.‬

66
00:06:03,988 --> 00:06:06,532
‫הוא לא היה רק אח, אלא גם חבר.‬

67
00:06:09,243 --> 00:06:11,954
‫יום אחד הוא התקשר אליי‬
‫בערך בשתיים לפנות בוקר.‬

68
00:06:12,038 --> 00:06:14,791
‫הוא אמר, "קצת קשה לי לנשום".‬

69
00:06:16,834 --> 00:06:20,213
‫אז אמרתי, "בסדר, אפגוש אותך בבית החולים".‬

70
00:06:20,296 --> 00:06:21,839
‫הוא הגיע לסומרסט.‬

71
00:06:23,925 --> 00:06:26,010
‫הרופא בחדר המיון ראה אותו.‬

72
00:06:27,512 --> 00:06:30,181
‫קוצר הנשימה שלו הלך והחמיר,‬

73
00:06:30,723 --> 00:06:33,434
‫ואז הם באו ואמרו שצריך לעשות לו אינטובציה.‬

74
00:06:36,312 --> 00:06:41,401
‫אני זוכרת את הכומר גול‬
‫כי הוא היה שם במשך לא מעט זמן.‬

75
00:06:44,195 --> 00:06:48,074
‫ואחותו‬

76
00:06:49,409 --> 00:06:51,577
‫תמיד הייתה לצד המיטה שלו.‬

77
00:06:54,789 --> 00:06:57,875
‫הרופא אמר, "הוא עבר את הלילה,‬

78
00:06:57,959 --> 00:07:01,838
‫"בואי ניתן לזה זמן.‬
‫יש לנו אופטימיות זהירה.‬

79
00:07:02,422 --> 00:07:03,923
‫"נראה שמצבו משתפר.‬

80
00:07:04,924 --> 00:07:05,967
‫"הוא יציב."‬

81
00:07:09,011 --> 00:07:13,182
‫אני זוכרת שהייתי שם ואמרתי,‬
‫"טוב, פלוריאן, אני הולכת",‬

82
00:07:13,266 --> 00:07:17,812
‫וראיתי שהוא זז קצת, כאילו הוא שמע אותי.‬

83
00:07:25,862 --> 00:07:27,822
‫מצבו של הכומר גול השתפר.‬

84
00:07:29,115 --> 00:07:31,617
‫למעשה, הוא הועבר‬

85
00:07:31,701 --> 00:07:37,874
‫מאזור אחד ביחידה לטיפול נמרץ‬
‫לטיפול נמרץ לב.‬

86
00:08:17,830 --> 00:08:22,210
‫הייתי בהלם כששמעתי‬

87
00:08:23,503 --> 00:08:25,338
‫שהוא חטף דום לב ומת,‬

88
00:08:25,922 --> 00:08:29,050
‫כי מצבו באמת השתפר.‬

89
00:08:30,801 --> 00:08:36,265
‫- מרכז בקרת הרעלים‬
‫ניוארק, ניו ג'רזי -‬

90
00:08:37,391 --> 00:08:40,478
‫"תודה שהתקשרתם‬
‫למרכז בקרת הרעלים בניו ג'רזי.‬

91
00:08:40,561 --> 00:08:44,106
‫"אנא הישארו על הקו,‬
‫ומומחה רעלים יענה לכם בקרוב.‬

92
00:08:44,190 --> 00:08:46,067
‫מרכז בקרת הרעלים, אפשר לעזור?‬

93
00:08:46,150 --> 00:08:48,861
‫כן. היי, אני מתקשרת מהמרכז הרפואי סומרסט.‬

94
00:08:48,945 --> 00:08:53,491
‫אנחנו מנסים לחקור‬
‫רעילות שהתגלתה אצל מטופל.‬

95
00:08:54,033 --> 00:08:59,956
‫קיבלנו פנייה למרכז הרעלים‬
‫מאחות ששאלה על דיגוקסין.‬

96
00:09:01,874 --> 00:09:04,502
‫- דיגוקסין -‬

97
00:09:04,585 --> 00:09:07,672
‫בדיגוקסין משתמשים בדרך כלל‬
‫כדי לטפל באי ספיקת לב.‬

98
00:09:07,755 --> 00:09:10,299
‫זו תרופה שמגבירה את הכיווץ,‬

99
00:09:10,383 --> 00:09:12,468
‫שמחזקת אותו.‬

100
00:09:12,552 --> 00:09:17,181
‫אבל ככל שהרמה עולה, קצב הלב מתחיל להאט.‬

101
00:09:20,643 --> 00:09:21,978
‫ואז מתים.‬

102
00:09:23,396 --> 00:09:25,481
‫והיא אומרת לי שיש להם מטופל‬

103
00:09:25,565 --> 00:09:28,985
‫שלא קיבל את מנת הדיגוקסין שלו בערך יומיים,‬

104
00:09:29,068 --> 00:09:31,320
‫אבל הרמה ממשיכה לטפס.‬

105
00:09:31,821 --> 00:09:34,699
‫אז אמרתי, "זה לא הגיוני".‬

106
00:09:34,782 --> 00:09:36,158
‫זה היה ב-16 בחודש.‬

107
00:09:36,659 --> 00:09:40,496
‫ב-28 בחודש, באותה יחידה,‬
‫הייתה לנו עוד הרעלת דיגוקסין.‬

108
00:09:40,580 --> 00:09:42,206
‫באותה יחידה?‬
‫-כן.‬

109
00:09:44,083 --> 00:09:47,461
‫הדבר הראשון שאני חושב עליו זו טעות מעבדה.‬
‫-הוא מת.‬

110
00:09:48,713 --> 00:09:52,174
‫שאלתי, "קורה שם עוד משהו מוזר?‬

111
00:09:52,258 --> 00:09:56,887
‫"יש מטופלים עם רמת סוכר נמוכה?"‬
‫מה שנקרא היפוגליקמיה.‬

112
00:09:57,638 --> 00:09:58,472
‫שלא לציטוט,‬

113
00:09:58,556 --> 00:10:03,728
‫היו בבית החולים עוד שני אנשים לפני כן‬
‫שהיו היפוגליקמיים באופן משונה מאוד,‬

114
00:10:04,520 --> 00:10:06,355
‫והתחלנו להיכנס לפאניקה.‬

115
00:10:07,231 --> 00:10:09,108
‫אני אשאיר את זה בידיים שלך.‬

116
00:10:10,109 --> 00:10:11,902
‫יש לכם עכשיו עניין משטרתי.‬

117
00:10:13,946 --> 00:10:17,116
‫- כעבור יומיים -‬

118
00:10:18,826 --> 00:10:22,663
‫"במרכז הרפואי סומרסט,‬
‫בטיחות המטופלים נמצאת במקום הראשון."‬

119
00:10:23,497 --> 00:10:24,832
‫היי, אני מחפש את ננסי.‬

120
00:10:24,915 --> 00:10:27,960
‫אני רק עוקב אחרי התוצאה. מה החלטתם לעשות?‬

121
00:10:29,086 --> 00:10:32,590
‫האמת היא שההנהלה לקחה את השליטה על החקירה.‬

122
00:10:32,673 --> 00:10:34,800
‫הם התקשרו לעורכי הדין שלנו,‬

123
00:10:35,384 --> 00:10:42,141
‫והם ביקשו ממני שלא אדבר‬
‫עם אף סוכנות חיצונית כרגע.‬

124
00:10:42,224 --> 00:10:44,894
‫אז אתה לא יודע אם הם כבר פנו לרשויות?‬

125
00:10:45,519 --> 00:10:46,896
‫אני לא יודע.‬

126
00:10:48,314 --> 00:10:50,900
‫וכנראה שחלקתי עכשיו‬
‫יותר מידע משהייתי צריך.‬

127
00:10:54,654 --> 00:10:58,908
‫ואז הייתה דממת מוות. לא שמענו כלום.‬

128
00:11:01,077 --> 00:11:04,163
‫- שלושה חודשים לאחר מכן -‬

129
00:11:05,706 --> 00:11:07,833
‫ביום שישי, שלושה באוקטובר,‬

130
00:11:09,251 --> 00:11:13,047
‫קיבלתי שיחה מתובע מחוז סומרסט‬

131
00:11:13,130 --> 00:11:16,717
‫לגבי מקרה מוות שהתרחש במרכז הרפואי סומרסט.‬

132
00:11:19,178 --> 00:11:21,597
‫הבלש התורן שלי באותו זמן‬

133
00:11:22,473 --> 00:11:24,225
‫היה דני בולדווין.‬

134
00:11:25,601 --> 00:11:28,979
‫דני היה חדש בתפקיד וחדש ביחידה שלנו.‬

135
00:11:29,814 --> 00:11:31,816
‫הרגשתי קצת לחץ בתור הבחור החדש.‬

136
00:11:31,899 --> 00:11:35,945
‫רציתי לעשות עבודה טובה‬
‫ולהראות שמגיע לי להיות שם.‬

137
00:11:39,365 --> 00:11:43,869
‫לא בדיוק הוזמנו לפגישה,‬
‫אלא קיבלנו הוראה להתייצב לפגישה.‬

138
00:11:45,830 --> 00:11:47,164
‫הרגשתי מתח באוויר.‬

139
00:11:47,248 --> 00:11:51,544
‫הבנתי שאני יושב בנוכחותם‬
‫של חברים בכירים במרכז הרפואי סומרסט.‬

140
00:11:52,420 --> 00:11:54,755
‫המנהלים, יחד עם הצוות המשפטי שלהם,‬

141
00:11:54,839 --> 00:11:58,634
‫בדקו את מקרי המוות של מספר מטופלים.‬

142
00:12:03,472 --> 00:12:05,599
‫מרי לונד, מנהלת סיכונים,‬

143
00:12:05,683 --> 00:12:10,438
‫הייתה אשת הקשר שלנו עם בית החולים‬
‫בנוגע למקרה הזה.‬

144
00:12:12,815 --> 00:12:15,943
‫במרכז הרפואי סומרסט ערכו חקירה פנימית‬

145
00:12:16,026 --> 00:12:20,030
‫בנוגע לתקריות בהן מטופלים באותו מוסד‬

146
00:12:20,114 --> 00:12:23,075
‫קיבלו ממצאי מעבדה אב-נורמליים.‬

147
00:12:25,703 --> 00:12:29,039
‫בשתי התקריות הראשונות‬
‫היו רמות גלוקוז נמוכות.‬

148
00:12:30,708 --> 00:12:34,086
‫בשתי התקריות לאחר מכן‬
‫היו רמות דיגוקסין שעלו.‬

149
00:12:34,170 --> 00:12:38,174
‫- דיגוקסין:‬
‫סטרואיד קרדיוטוני רעיל -‬

150
00:12:39,550 --> 00:12:41,635
‫- פלוריאן גול, נפטר -‬

151
00:12:41,969 --> 00:12:45,556
‫אז ביקשנו גם‬
‫את דוח החקירה הפנימית שהם ערכו.‬

152
00:12:46,807 --> 00:12:49,518
‫- חקירה‬
‫היום הראשון -‬

153
00:12:49,602 --> 00:12:53,647
‫יום לאחר מכן, אחרי שקיבלנו‬
‫את דוח החקירה הפנימית ממרי לונד,‬

154
00:12:55,316 --> 00:12:58,194
‫ציפיתי לקבל קלסר מלא במידע.‬

155
00:12:59,445 --> 00:13:02,239
‫זה היה מסמך שנכתב על ידי עורך דין,‬

156
00:13:03,240 --> 00:13:05,951
‫והוא היה דל מאוד.‬

157
00:13:06,035 --> 00:13:10,539
‫הם לא גילו שום פעילות חשודה.‬

158
00:13:11,874 --> 00:13:16,504
‫הם הזכירו שם אח מוסמך בשם צ'ארלס קאלן,‬

159
00:13:17,546 --> 00:13:22,343
‫אבל לא זיהו מעשים לא כשרים או שום דבר כזה.‬

160
00:13:22,426 --> 00:13:24,970
‫שהצריך שיחה לרשויות.‬

161
00:13:25,054 --> 00:13:28,516
‫אבל ערכנו בדיקת רקע שגרתית.‬

162
00:13:29,517 --> 00:13:31,352
‫גילינו שהוא נעצר פעמיים.‬

163
00:13:32,311 --> 00:13:35,564
‫על נהיגה בשכרות בשנות ה-80,‬

164
00:13:35,648 --> 00:13:37,650
‫ועל הסגת גבול פלילית.‬

165
00:13:37,733 --> 00:13:40,236
‫- קאלן, צ'‬
‫נמצאו שני תיקים -‬

166
00:13:40,319 --> 00:13:46,075
‫יצרתי קשר עם משטרת פלמר‬
‫כדי לנסות להשיג מידע רקע נוסף.‬

167
00:13:46,992 --> 00:13:50,579
‫כשדיברתי בטלפון, שמעתי את הפקיד ברקע‬

168
00:13:50,663 --> 00:13:54,166
‫מחפש במה שנשמע כמו ארונות מסמכים.‬

169
00:13:56,585 --> 00:14:00,005
‫וככל הנראה, לדוח היה מוצמד‬

170
00:14:01,715 --> 00:14:03,342
‫פתק דביק.‬

171
00:14:04,927 --> 00:14:10,099
‫ובפתק הדביק הקטן הזה‬
‫צוין שכמה חודשים קודם לכן,‬

172
00:14:11,684 --> 00:14:14,061
‫משטרת מדינת פנסילבניה ביקשה לקבל‬

173
00:14:14,937 --> 00:14:17,147
‫את אותו מידע שאני חיפשתי, בעיקרון,‬

174
00:14:18,315 --> 00:14:19,400
‫בנוגע לקאלן.‬

175
00:14:21,777 --> 00:14:26,574
‫היה שם ומספר טלפון‬
‫של בלש ממשטרת פנסילבניה.‬

176
00:14:29,577 --> 00:14:33,122
‫יצרתי קשר עם משטרת פנסילבניה‬
‫ודיברתי עם השוטר איגן,‬

177
00:14:33,622 --> 00:14:38,002
‫והוא אמר לי‬
‫שהוא ערך חקירה בנוגע לצ'ארלס קאלן,‬

178
00:14:38,085 --> 00:14:41,964
‫בהקשר של מתן יתר של תרופות‬
‫בבית החולים "סנט לוקס".‬

179
00:14:42,047 --> 00:14:44,383
‫- סנט לוקס -‬

180
00:14:44,466 --> 00:14:46,677
‫בתחום העיסוק שלנו,‬

181
00:14:47,344 --> 00:14:50,556
‫אתה לומד שדברים קורים מסיבה מסוימת.‬

182
00:14:51,223 --> 00:14:54,143
‫אם הפתק הזה לא היה מוצמד לתיק,‬

183
00:14:56,562 --> 00:15:00,107
‫המקרה הזה לא היה מתפוצץ כפי שהוא התפוצץ.‬

184
00:15:08,115 --> 00:15:11,118
‫אם קאלן אכן היה מעורב,‬

185
00:15:15,080 --> 00:15:17,207
‫עדיין הייתה לו גישה למטופלים.‬

186
00:15:19,960 --> 00:15:21,462
‫השעון עובד נגדנו.‬

187
00:15:31,639 --> 00:15:34,224
‫כשקאלן הפך לנקודה המרכזית בתיק שלנו…‬

188
00:15:37,394 --> 00:15:41,231
‫דני ואני ניגשנו לאנשים קרובים אליו.‬

189
00:15:43,442 --> 00:15:46,153
‫התחלנו לראיין בני משפחה.‬

190
00:15:48,864 --> 00:15:52,326
‫גילינו שצ'ארלס קאלן היה אדם חכם מאוד,‬

191
00:15:53,661 --> 00:15:55,913
‫אב אוהב, הילדים שלו היו חשובים לו.‬

192
00:15:58,374 --> 00:16:02,127
‫הם אומנם לא היו מודעים להיקף החקירה שלנו,‬

193
00:16:02,211 --> 00:16:07,883
‫אבל הם לא נראו מופתעים‬
‫שדפקנו על דלתם ודיברנו עליו.‬

194
00:16:22,773 --> 00:16:26,902
‫אף פעם לא באמת אהבתי להיות מי שהייתי.‬

195
00:16:32,616 --> 00:16:34,159
‫אחרי מותה של אימא שלי…‬

196
00:16:36,620 --> 00:16:39,748
‫לא התמודדתי עם זה כל כך טוב.‬

197
00:16:45,796 --> 00:16:50,592
‫אימא הייתה האדם היחיד בזמנו‬

198
00:16:51,885 --> 00:16:52,845
‫שסוג של…‬

199
00:16:54,096 --> 00:16:57,933
‫שמרה על כרית בין מה שקרה בבית…‬

200
00:17:00,019 --> 00:17:00,978
‫לביני.‬

201
00:17:05,774 --> 00:17:06,734
‫כשהיא מתה,‬

202
00:17:08,277 --> 00:17:09,153
‫אני…‬

203
00:17:10,446 --> 00:17:11,655
‫פשוט הרגשתי מאוד…‬

204
00:17:14,408 --> 00:17:15,451
‫לא מוגן.‬

205
00:17:19,079 --> 00:17:22,624
‫- בית ספר לאחיות בבית החולים מאונטיינסייד‬
‫צ'ארלס קאלן -‬

206
00:17:22,708 --> 00:17:25,878
‫ביוני 87' סיימתי את הלימודים‬
‫בבית הספר לאחיות.‬

207
00:17:27,463 --> 00:17:30,090
‫זה היה הדבר היחיד שחשבתי שאוכל לעשות.‬

208
00:17:33,427 --> 00:17:36,513
‫והרגשתי שאני עוזר לאנשים.‬

209
00:17:48,233 --> 00:17:52,613
‫אני זוכרת שהייתי בתחנת האחיות,‬

210
00:17:52,696 --> 00:17:55,949
‫ובדקתי את הדופק שלי,‬

211
00:17:56,033 --> 00:17:58,577
‫ואמרתי, "פאק!"‬

212
00:17:59,536 --> 00:18:00,579
‫בערך 180.‬

213
00:18:02,372 --> 00:18:04,625
‫וצ'ארלי ראה אותי.‬

214
00:18:07,211 --> 00:18:09,171
‫והוא שאל, "את בסדר?"‬

215
00:18:10,297 --> 00:18:12,591
‫והתחלתי להתמוטט.‬

216
00:18:15,260 --> 00:18:19,014
‫הוא הכניס אותי לחדר,‬
‫הושיב אותי על אחד הכיסאות,‬

217
00:18:19,098 --> 00:18:22,684
‫והוא שאל, "מה קורה?"‬

218
00:18:24,144 --> 00:18:26,772
‫אז הסברתי לו‬

219
00:18:27,606 --> 00:18:29,775
‫מה באמת קורה איתי.‬

220
00:18:32,945 --> 00:18:38,867
‫אבחנו אצלי קרדיומיופתיה‬
‫בזמן שעבדתי בסומרסט.‬

221
00:18:39,409 --> 00:18:43,747
‫זה ממש הרגיש כאילו הלב שלי‬
‫עומד לקפוץ החוצה מהחזה.‬

222
00:18:46,834 --> 00:18:48,627
‫התרופות לא עזרו,‬

223
00:18:49,711 --> 00:18:52,131
‫והמחלה הזאת יכולה להיות קטלנית.‬

224
00:18:55,509 --> 00:18:58,929
‫הפרוגנוזה שקיבלתי לא הייתה טובה.‬

225
00:18:59,012 --> 00:19:03,892
‫לא ידעתי כמה זמן נשאר לי עם הבנות שלי.‬

226
00:19:05,894 --> 00:19:09,273
‫אבל לא רציתי‬
‫שאף אחד ידע שהייתי כל כך חולה.‬

227
00:19:09,356 --> 00:19:13,402
‫חששתי שלא אוכל לשלם את החשבונות שלי,‬

228
00:19:13,485 --> 00:19:16,947
‫שלא תהיה לי אפשרות לקבל ביטוח.‬

229
00:19:18,198 --> 00:19:23,829
‫והדרך היחידה שהייתה לנו לקבל ביטוח‬

230
00:19:23,912 --> 00:19:25,914
‫הייתה דרך העבודות שלנו.‬

231
00:19:27,166 --> 00:19:29,626
‫בטחתי בצ'ארלי עם הסוד הזה,‬

232
00:19:30,335 --> 00:19:33,547
‫אפילו שאם זה היה מתגלה,‬
‫זה היה יכול לעלות לי בכול.‬

233
00:19:35,966 --> 00:19:39,887
‫הוא אמר, "צריך להביא אותך לחדר מיון",‬
‫ואמרתי, "אני לא יכולה.‬

234
00:19:40,679 --> 00:19:44,308
‫"יש לי שלושה מטופלים הלילה,‬
‫אני בשום אופן לא יכולה."‬

235
00:19:44,391 --> 00:19:47,144
‫אז הוא אמר, "תישארי פה",‬

236
00:19:47,227 --> 00:19:50,022
‫וכשהוא חזר…‬

237
00:19:51,940 --> 00:19:53,942
‫הוא פתח את כף ידו,‬

238
00:19:54,026 --> 00:19:55,819
‫והיה שם כדור קרדיזם.‬

239
00:19:58,864 --> 00:20:00,949
‫ולקחתי אותו.‬

240
00:20:03,118 --> 00:20:06,538
‫אף פעם לא ממש חשבתי‬
‫על מאיפה הוא השיג את התרופה.‬

241
00:20:09,750 --> 00:20:13,629
‫באותו לילה, לא רק שהוא טיפל במטופלים שלי,‬

242
00:20:13,712 --> 00:20:16,298
‫הוא גם דאג לתעד הכול בשבילי.‬

243
00:20:19,092 --> 00:20:20,427
‫הוא לא סיפר לאף אחד.‬

244
00:20:21,094 --> 00:20:25,015
‫וזו לא הייתה הפעם היחידה בה הוא דאג לי.‬

245
00:20:28,393 --> 00:20:32,689
‫- חקירה‬
‫היום התשיעי -‬

246
00:20:35,359 --> 00:20:39,613
‫אחרי שדיברתי עם השוטר איגן,‬
‫התגלה שקאלן עבד במספר בתי חולים נוספים,‬

247
00:20:39,696 --> 00:20:44,243
‫אז טים ואני התחלנו לבנות‬
‫ציר זמן של הקריירה של צ'ארלס קאלן.‬

248
00:20:45,869 --> 00:20:48,413
‫הצלחתי להשיג את קורות החיים של צ'ארלס קאלן‬

249
00:20:48,497 --> 00:20:52,334
‫כדי לבדוק בכל מוסד בו הוא עבד בעבר.‬

250
00:20:52,918 --> 00:20:55,754
‫תשעה בתי חולים ובית אבות אחד.‬

251
00:20:57,631 --> 00:21:01,134
‫ריאיינו אנשים שהיה להם קשר לצ'ארלס קאלן.‬

252
00:21:01,718 --> 00:21:06,890
‫גילינו שהיה ידוע שהוא התעלל‬
‫בחיות המחמד של המשפחה שלו, בכלבים שלו,‬

253
00:21:06,974 --> 00:21:13,146
‫ויכול להיות שבמקרה אחד‬
‫הוא הרעיל חיית מחמד של המשפחה.‬

254
00:21:16,316 --> 00:21:20,153
‫הפנו אותנו גם לתקרית‬
‫שהתרחשה בבית החולים "וורן".‬

255
00:21:26,034 --> 00:21:28,537
‫הפרטים אומנם היו מינימליים…‬

256
00:21:28,620 --> 00:21:30,622
‫- מאי 1991 - ספטמבר 1994‬
‫בית החולים וורן -‬

257
00:21:30,706 --> 00:21:32,124
‫אבל באמצעות הטיפ הזה‬

258
00:21:32,916 --> 00:21:36,878
‫הגענו למשרד התובע המחוזי של מחוז וורן‬

259
00:21:36,962 --> 00:21:38,672
‫ולמדנו על התיק שלהם.‬

260
00:21:45,178 --> 00:21:48,348
‫- פשע: מוות חשוד -‬

261
00:22:03,113 --> 00:22:05,073
‫שמי שרון ג'ונס,‬

262
00:22:05,157 --> 00:22:10,620
‫ואני האחיינית של הלן דין‬
‫ובת דודו של לארי דין.‬

263
00:22:12,205 --> 00:22:14,750
‫היא הייתה כמו אימא בשבילי.‬

264
00:22:16,376 --> 00:22:19,421
‫ולארי ואני היינו כמו אח ואחות.‬

265
00:22:21,173 --> 00:22:24,718
‫החדר הזה הוא הספרייה של לארי.‬

266
00:22:25,302 --> 00:22:28,555
‫הספרים שלו כאן, המקטרות שלו.‬

267
00:22:32,017 --> 00:22:36,688
‫לארי היה קרוב מאוד לאימו. קרוב ביותר.‬
‫לארי אף פעם לא התחתן.‬

268
00:22:37,522 --> 00:22:40,609
‫אימא שלו הייתה הכול, היא הייתה העולם שלו.‬

269
00:22:43,945 --> 00:22:47,741
‫הלן הגיעה לבית החולים וורן כדי לעבור הליך,‬

270
00:22:48,367 --> 00:22:52,162
‫ולפני שהיא שוחררה,‬

271
00:22:52,746 --> 00:22:53,955
‫מצבה היה בסדר.‬

272
00:22:54,581 --> 00:22:59,419
‫הם התכוונו לשלוח אותה‬
‫לשיקום במרכז "קובנטרי",‬

273
00:22:59,503 --> 00:23:01,046
‫כדי שהיא תוכל לחזור הביתה.‬

274
00:23:05,342 --> 00:23:07,969
‫לארי היה שם, ביקר את אימא שלו,‬

275
00:23:09,513 --> 00:23:13,183
‫ואיזה בחור נכנס לחדר, אח,‬

276
00:23:14,351 --> 00:23:16,311
‫וביקש ממנו שיצא מהחדר.‬

277
00:23:18,480 --> 00:23:21,733
‫האח הסיט את הווילון סביב המיטה שלה.‬

278
00:23:34,413 --> 00:23:39,751
‫ולארי היה בתחנת האחיות,‬
‫והוא שמע אותה צועקת, "אאוץ'!"‬

279
00:23:41,336 --> 00:23:43,672
‫הוא נכנס לחדר,‬

280
00:23:44,506 --> 00:23:46,550
‫האח יצא משם בריצה,‬

281
00:23:47,050 --> 00:23:50,470
‫והוא שאל את אימא שלו, "מה קרה?"‬

282
00:23:50,554 --> 00:23:52,597
‫היא אמרה, "הוא תקע בי מחט".‬

283
00:23:56,435 --> 00:23:59,771
‫לארי תמיד הסתובב עם אולר שווייצרי,‬

284
00:23:59,855 --> 00:24:02,983
‫אז הוא הוציא את האולר עם הזכוכית המגדלת,‬

285
00:24:03,066 --> 00:24:04,526
‫הסתכל, ואכן,‬

286
00:24:05,026 --> 00:24:08,572
‫היה סימן דקירה על הירך הפנימית הימנית שלה.‬

287
00:24:12,742 --> 00:24:17,956
‫מאוחר יותר באותו אחר צהריים,‬
‫לקחו אותה באמבולנס, העבירו אותה,‬

288
00:24:18,748 --> 00:24:24,546
‫ולארי עצר בדרך בבית‬
‫כדי להביא את נעלי הבית שלה,‬

289
00:24:24,629 --> 00:24:28,467
‫ועוד לפני שהוא נכנס בדלת, הטלפון צלצל.‬

290
00:24:29,676 --> 00:24:31,553
‫וזה היה ממרכז קובנטרי,‬

291
00:24:32,471 --> 00:24:34,890
‫ואמרו לו שאימא שלו מתה,‬

292
00:24:36,516 --> 00:24:40,145
‫בערך חמש דקות אחרי שהגיעה לשם.‬

293
00:24:44,691 --> 00:24:49,488
‫באותו הלילה בן הדוד שלי הגיע למשרד התובע‬

294
00:24:49,571 --> 00:24:52,866
‫כדי לדווח שאימא שלו נרצחה.‬

295
00:24:54,034 --> 00:24:56,411
‫לארי ידע בליבו ובנשמתו‬

296
00:24:57,204 --> 00:25:00,499
‫שהאדם הזה שהיה בחדר שלה,‬

297
00:25:00,582 --> 00:25:04,628
‫שאותו היא זיהתה לפני שהיא מתה‬

298
00:25:05,504 --> 00:25:09,341
‫כאדם שנתן לה זריקה קטלנית…‬

299
00:25:12,385 --> 00:25:15,931
‫אז הם ערכו בדיקת רעלים.‬

300
00:25:16,473 --> 00:25:21,019
‫הם בדקו כל תרופה אפשרית שניתן לחשוב עליה,‬

301
00:25:21,102 --> 00:25:22,437
‫חוץ מאחת.‬

302
00:25:22,521 --> 00:25:23,480
‫דיגוקסין.‬

303
00:25:24,147 --> 00:25:25,273
‫- סומרסט‬
‫מוות חשוד -‬

304
00:25:25,357 --> 00:25:26,233
‫- פלוריאן ג'. גול, 68 -‬

305
00:25:26,316 --> 00:25:28,401
‫- מקרים נוספים‬
‫של תוצאות מעבדה לא מוסברות -‬

306
00:25:28,485 --> 00:25:31,154
‫- וורן‬
‫מוות חשוד -‬

307
00:25:31,238 --> 00:25:32,864
‫- הלן דין, 91 -‬

308
00:25:32,948 --> 00:25:35,659
‫החקירה בוורן נסגרה.‬

309
00:25:36,284 --> 00:25:37,869
‫היה להם חשד,‬

310
00:25:37,953 --> 00:25:41,122
‫אבל לא היו להם ראיות‬
‫כדי להוכיח שזה מקרה פלילי.‬

311
00:25:42,082 --> 00:25:43,875
‫קאלן קיבל אישור להמשיך.‬

312
00:25:45,252 --> 00:25:50,423
‫גילינו שבעקבות החקירה בוורן,‬

313
00:25:50,966 --> 00:25:54,469
‫קאלן אשפז את עצמו במוסד פסיכיאטרי.‬

314
00:25:54,553 --> 00:26:00,058
‫- הנדון: צ'ארלס קאלן -‬

315
00:26:07,190 --> 00:26:10,860
‫מאוד רציתי‬

316
00:26:12,237 --> 00:26:14,447
‫להפסיק להיות אח‬

317
00:26:16,324 --> 00:26:18,326
‫אחרי בית החולים וורן.‬

318
00:26:20,870 --> 00:26:26,334
‫אבל הם אמרו לי שזה יהפוך אותי לאב מזניח…‬

319
00:26:29,588 --> 00:26:34,926
‫שאני צריך להמשיך לתמוך בילדים.‬

320
00:26:39,806 --> 00:26:46,104
‫ידעתי שאם אמצא את עצמי בסיטואציות האלה,‬

321
00:26:46,187 --> 00:26:51,192
‫אני ארגיש את הצורך ל…‬

322
00:26:52,319 --> 00:26:53,653
‫לשים סוף לסבל.‬

323
00:26:56,698 --> 00:26:58,617
‫לא ידעתי‬

324
00:27:00,243 --> 00:27:01,578
‫איך להגיד את זה.‬

325
00:27:04,581 --> 00:27:08,001
‫מה שקרה, מה שהרגשתי, מה שעשיתי.‬

326
00:27:11,254 --> 00:27:14,341
‫צוות הטיפול מסכים שאין כל סיבה‬

327
00:27:14,424 --> 00:27:19,054
‫שהוא לא יוכל להמשיך בתפקידיו‬
‫כאח מוסמך בבית החולים שלכם לאחר שחרורו.‬

328
00:27:27,729 --> 00:27:30,106
‫רובנו מתחילים את חיינו בבית חולים,‬

329
00:27:30,190 --> 00:27:34,027
‫רובנו נסיים את חיינו בבית חולים,‬
‫ונבקר בהם לאורך חיינו.‬

330
00:27:34,527 --> 00:27:35,654
‫הם אוניברסליים.‬

331
00:27:36,613 --> 00:27:39,741
‫אבל אנשים שעובדים בעיקר בבתי חולים,‬

332
00:27:39,824 --> 00:27:41,201
‫במיוחד האחיות,‬

333
00:27:42,661 --> 00:27:46,331
‫זוכים ליחס של חלקי חילוף.‬

334
00:27:48,583 --> 00:27:52,045
‫לעיתים קרובות סוכנויות השמה ממלאות מקומות.‬

335
00:27:52,879 --> 00:27:54,798
‫אנשים ממלאים מקום כל הזמן.‬

336
00:27:54,881 --> 00:27:59,969
‫אנשים באים והולכים,‬
‫והארעיות של העובדים היא דבר די צפוי.‬

337
00:28:01,680 --> 00:28:05,100
‫המוסד של טיפולי בריאות פרטיים,‬
‫למטרות רווח,‬

338
00:28:05,183 --> 00:28:06,559
‫העסק של טיפולי הבריאות,‬

339
00:28:07,686 --> 00:28:10,772
‫הוא כזה שצ'ארלי קאלן התאים לו באופן מושלם.‬

340
00:28:12,649 --> 00:28:13,942
‫אתה הופך לבלתי נראה,‬

341
00:28:14,734 --> 00:28:18,113
‫ועבור רבים הוא היה אדם ללא פנים.‬

342
00:28:22,242 --> 00:28:26,037
‫- חקירה‬
‫היום ה-17 -‬

343
00:28:27,622 --> 00:28:32,252
‫הרעיון שיכול להיות שאח פוגע במטופלים‬
‫או הורג אותם היה מטריד ביותר,‬

344
00:28:33,962 --> 00:28:37,632
‫אבל אפילו שהרקע של קאלן צייר תמונה אפלה,‬

345
00:28:38,758 --> 00:28:43,388
‫ידענו שהתובע שלנו‬
‫לא יחתום על צו מעצר על בסיס שמועות.‬

346
00:28:46,850 --> 00:28:48,852
‫הוא היווה סכנה לציבור בשלב הזה.‬

347
00:28:49,728 --> 00:28:53,857
‫זה היה מדאיג מאוד עבורנו‬
‫שהוא עדיין עבד במרכז הרפואי סומרסט‬

348
00:28:53,940 --> 00:28:57,402
‫בזמן שהמשכנו לאסוף מספיק מידע‬
‫כדי לבצע מעצר.‬

349
00:28:59,946 --> 00:29:01,448
‫דונה ואני שמנו לב‬

350
00:29:01,531 --> 00:29:05,869
‫שתוצאות המעבדה שלנו עוותו לחלוטין.‬

351
00:29:10,415 --> 00:29:15,628
‫ושמעתי גם אחיות אחרות שהתקשרו ואמרו,‬

352
00:29:15,712 --> 00:29:19,674
‫"כן, רמת הסוכר שלי היא שוב 22 הבוקר."‬

353
00:29:23,470 --> 00:29:26,097
‫חשבנו שמשהו לא בסדר במעבדה.‬

354
00:29:27,515 --> 00:29:28,516
‫ו…‬

355
00:29:30,018 --> 00:29:32,145
‫אם לא היינו בטוחות לגבי משהו,‬

356
00:29:33,313 --> 00:29:35,899
‫היינו הולכות ישר לצ'ארלי ושואלות אותו.‬

357
00:29:37,358 --> 00:29:42,697
‫הוא הכיר תרופות ברמה שמעולם לא ראיתי.‬

358
00:29:45,366 --> 00:29:50,371
‫אני חושבת שהייתה לו תשוקה‬
‫להבנת האופן בו תרופות עובדות.‬

359
00:30:02,175 --> 00:30:05,512
‫השתמשתי בדיגוקסין כי…‬

360
00:30:09,057 --> 00:30:11,935
‫היא עובדת…‬

361
00:30:15,146 --> 00:30:17,398
‫לאורך פרק זמן של כמה שעות.‬

362
00:30:20,985 --> 00:30:22,779
‫האחיות שעבדתי איתן…‬

363
00:30:25,156 --> 00:30:27,242
‫הן לא ידעו מה קורה.‬

364
00:30:29,452 --> 00:30:30,537
‫הלוואי‬

365
00:30:32,205 --> 00:30:35,500
‫שהיו עוצרים אותי שנים קודם לכן.‬

366
00:30:38,002 --> 00:30:39,629
‫חשבתי שזה מה שיקרה.‬

367
00:30:44,717 --> 00:30:47,846
‫היינו צריכים לבנות תיק.‬

368
00:30:50,348 --> 00:30:53,601
‫קשה מאוד לעבוד על רציחות רפואיות.‬

369
00:30:54,769 --> 00:30:56,604
‫אלה תיקים שקשה להוכיח.‬

370
00:30:57,897 --> 00:31:00,900
‫אין עדי ראייה, לא היו מצלמות,‬

371
00:31:01,526 --> 00:31:04,237
‫ולא היו לנו זירות פשע ששומרו.‬

372
00:31:04,779 --> 00:31:06,990
‫- המרכז הרפואי סומרסט‬
‫מרי לונד -‬

373
00:31:07,073 --> 00:31:10,618
‫נפגשתי עם מרי לונד,‬
‫מנהלת הסיכונים במרכז הרפואי סומרסט.‬

374
00:31:12,161 --> 00:31:14,873
‫שאלתי אותה אם יש או אין מסמכים נוספים.‬

375
00:31:17,292 --> 00:31:20,086
‫היא אמרה לי שהיא נתנה לנו כל מה שהיה לה.‬

376
00:31:25,800 --> 00:31:27,093
‫- וורן‬
‫"מוות חשוד" -‬

377
00:31:27,176 --> 00:31:31,264
‫כשחזרנו לבית החולים וורן‬
‫כדי לראות אם היו שם רישומים זמינים‬

378
00:31:31,890 --> 00:31:35,935
‫שנוכל לצלול לעומקם, המסמכים כבר הושמדו.‬

379
00:31:37,061 --> 00:31:38,229
‫זה היה מבוי סתום.‬

380
00:31:38,354 --> 00:31:40,773
‫- שיטת ההשמדה: גריסה -‬

381
00:31:45,403 --> 00:31:48,031
‫מאוד התקשינו להתקדם.‬

382
00:31:52,660 --> 00:31:56,664
‫אהוביי הבחינו ברמת הלחץ בה הייתי נתון,‬

383
00:31:56,748 --> 00:31:59,792
‫כמו גם אנשים נוספים שהיו בסביבתי.‬

384
00:32:03,463 --> 00:32:06,299
‫היינו נואשים לפריצת דרך בתיק הזה.‬

385
00:32:10,803 --> 00:32:11,930
‫היינו זקוקים לעזרה.‬

386
00:32:12,722 --> 00:32:14,515
‫היינו זקוקים לעזרה מבחוץ.‬

387
00:32:15,224 --> 00:32:19,771
‫- חקירה‬
‫היום ה-20 -‬

388
00:32:22,815 --> 00:32:24,567
‫- המרכז לבקרת רעלים‬
‫ניוארק, ניו ג'רזי -‬

389
00:32:24,651 --> 00:32:27,195
‫"תודה שהתקשרתם‬
‫למרכז בקרת הרעלים בניו ג'רזי.‬

390
00:32:27,278 --> 00:32:30,865
‫"אנא הישארו על הקו,‬
‫ומומחה רעלים יענה לכם בקרוב."‬

391
00:32:31,491 --> 00:32:33,493
‫מרכז בקרת הרעלים, איך אפשר לעזור?‬

392
00:32:34,953 --> 00:32:35,870
‫עניתי לשיחה,‬

393
00:32:35,954 --> 00:32:40,208
‫וזה היה בלש‬
‫ממשרד התובע המחוזי במחוז סומרסט,‬

394
00:32:41,042 --> 00:32:43,378
‫שבעיקרון שאל על דיגוקסין.‬

395
00:32:45,463 --> 00:32:48,716
‫שאלתי, "אתה מתקשר‬
‫בנוגע למרכז הרפואי סומרסט?"‬

396
00:32:49,467 --> 00:32:52,887
‫דממת מוות בטלפון,‬

397
00:32:53,554 --> 00:32:57,767
‫ואז הבלש אמר, "על מה אתה מדבר?"‬

398
00:32:58,267 --> 00:33:02,271
‫אמרתי לו, "כבר כמה זמן‬
‫שאנחנו אומרים להם שיש שם רצח".‬

399
00:33:02,981 --> 00:33:06,943
‫והוא אמר, "אגיע למשרד שלך עוד רבע שעה".‬

400
00:33:15,994 --> 00:33:20,623
‫ברוס אמר, "ודאי שאנחנו יודעים על זה.‬
‫ניסינו לגרום למשהו להתערב",‬

401
00:33:20,707 --> 00:33:22,959
‫והם שאלו, "אתה מוכן לדבר איתנו?"‬

402
00:33:23,042 --> 00:33:26,504
‫ואז ברוס התקשר אליי ושאל,‬
‫"אתה מוכן לדבר איתם?"‬

403
00:33:26,587 --> 00:33:28,339
‫ואמרתי, "ועוד איך".‬

404
00:33:31,467 --> 00:33:35,138
‫הגענו למשרד של ד"ר מרקוס,‬

405
00:33:35,221 --> 00:33:39,225
‫ומייד אחרי שהוא קיבל את פנינו,‬
‫הוא אמר, פחות או יותר,‬

406
00:33:39,308 --> 00:33:42,729
‫"איפה הייתם?‬
‫הייתם צריכים להגיע הנה לפני חודשים".‬

407
00:33:46,774 --> 00:33:49,986
‫הייתה לו הקלטה של שיחות טלפון‬
‫שהוא ניהל עם בית החולים.‬

408
00:33:52,697 --> 00:33:54,574
‫מי מדבר?‬
‫-בוקר טוב.‬

409
00:33:54,657 --> 00:33:56,325
‫היי, זה ברוס?‬

410
00:33:56,409 --> 00:33:58,870
‫כן, מה שלומך?‬
‫-היי, ברוס, זאת מרי לונד.‬

411
00:33:58,953 --> 00:34:01,497
‫היי. ד"ר מרקוס יהיה פה עוד שנייה.‬

412
00:34:01,581 --> 00:34:04,834
‫טים ואני האזנו להקלטות, והיה לנו ברור‬

413
00:34:04,917 --> 00:34:08,296
‫שבבית החולים לא מספרים לנו על כל מה שקרה.‬

414
00:34:08,379 --> 00:34:09,505
‫הנה הוא.‬

415
00:34:09,589 --> 00:34:15,303
‫אוקיי. ד"ר מרקוס, תוכל לתמצת‬
‫את מה שכבר דיברת עליו עם ננסי?‬

416
00:34:16,345 --> 00:34:20,391
‫ד"ר מרקוס היה בקשר עם בית החולים‬
‫חודשים קודם לכן.‬

417
00:34:21,184 --> 00:34:25,313
‫אם יש שם מישהו שעושה את זה בכוונה,‬

418
00:34:25,855 --> 00:34:30,777
‫אם לא תדווחו למשטרה, ועוד מישהו ימות…‬

419
00:34:31,527 --> 00:34:33,362
‫לא אבזבז זמן.‬

420
00:34:35,364 --> 00:34:36,741
‫אוקיי.‬
‫-בסדר.‬

421
00:34:36,824 --> 00:34:38,659
‫אנחנו מעריכים את דבריך.‬

422
00:34:40,703 --> 00:34:45,875
‫עברו עוד שלושה חודשים‬
‫עד שפנו אלינו מבית החולים,‬

423
00:34:46,626 --> 00:34:48,211
‫ואפילו אז,‬

424
00:34:48,294 --> 00:34:53,049
‫המידע שהם סיפקו לנו בתחילת החקירה‬

425
00:34:53,132 --> 00:34:54,258
‫היה מינימלי.‬

426
00:34:56,552 --> 00:34:59,305
‫אמרתי את זה אז, ואגיד זאת עכשיו.‬

427
00:34:59,388 --> 00:35:01,724
‫בבית החולים טייחו את הסיפור.‬

428
00:35:05,103 --> 00:35:07,105
‫הם פחדו שיתבעו אותם.‬

429
00:35:07,188 --> 00:35:10,316
‫אם אנשים אומרים,‬
‫"אל תלכו לשם, יש סיכון גבוה שתמותו",‬

430
00:35:10,399 --> 00:35:13,861
‫אנשים לא ילכו.‬
‫רופאים לא ירצו להביא לשם את המטופלים שלהם.‬

431
00:35:14,570 --> 00:35:19,242
‫אם רופאים לא ירצו להביא לשם מטופלים שלהם,‬
‫אם חברי הקהילה לא ירצו ללכת לשם,‬

432
00:35:19,742 --> 00:35:21,661
‫בית החולים יפסיד הרבה כסף.‬

433
00:35:22,954 --> 00:35:26,415
‫אם בית החולים יפסיד כסף,‬
‫ההנהלה תתחיל לפטר אנשים.‬

434
00:35:27,917 --> 00:35:29,585
‫אז הם חשבו, "אתם יודעים מה?‬

435
00:35:30,878 --> 00:35:32,797
‫"בואו נטאטא את זה מתחת לשטיח."‬

436
00:35:33,673 --> 00:35:36,134
‫- יולי 2002‬
‫בית החולים "הלב הקדוש", פנסילבניה -‬

437
00:35:36,217 --> 00:35:38,845
‫- אפריל 2000 - יולי 2002‬
‫בית החולים סנט לוקס, פנסילבניה -‬

438
00:35:38,928 --> 00:35:40,138
‫דני ואני תהינו,‬

439
00:35:40,221 --> 00:35:44,684
‫בכמה בתי חולים נוספים שקאלן עבד בהם‬
‫עשו אותו דבר?‬

440
00:35:45,309 --> 00:35:47,186
‫טייחו ולא דיווחו?‬

441
00:35:47,270 --> 00:35:49,689
‫- אוקטובר 1994 - נובמבר 1996‬
‫המרכז הרפואי "הנטרדון", ניו ג'רזי -‬

442
00:35:49,772 --> 00:35:53,151
‫- יוני 1987 - אפריל 1991‬
‫המרכז הרפואי "סנט ברנבאס", ניו ג'רזי -‬

443
00:35:55,236 --> 00:35:59,240
‫היינו צריכים לדעת בהקדם האפשרי‬
‫מה קרה בבתי החולים האחרים.‬

444
00:36:03,661 --> 00:36:06,831
‫אז דני נסע לפגישה במשטרת מדינת פנסילבניה‬

445
00:36:07,373 --> 00:36:10,459
‫כדי לאסוף מידע נוסף לגבי החקירה שלהם.‬

446
00:36:11,836 --> 00:36:14,172
‫זה התחיל מאותו פתק דביק קטן,‬

447
00:36:14,755 --> 00:36:18,593
‫עם השם ומספר הטלפון‬
‫של הבלש ממשטרת מדינת פנסילבניה.‬

448
00:36:25,683 --> 00:36:28,060
‫בשיחת הטלפון הראשונית שלי עם השוטר איגן,‬

449
00:36:28,144 --> 00:36:31,772
‫הוא אמר לי שהוא מאמין שתרופות נגנבו‬

450
00:36:31,856 --> 00:36:32,982
‫על ידי צ'ארלס קאלן.‬

451
00:36:34,358 --> 00:36:37,737
‫אבל הוא לא נכנס לפרטים בטלפון.‬
‫רק מאוחר יותר, כשנפגשנו,‬

452
00:36:38,613 --> 00:36:42,074
‫הוא התחיל לספר לנו על כל מה שאירע.‬

453
00:36:42,450 --> 00:36:45,661
‫- בית לחם‬
‫פנסילבניה -‬

454
00:36:49,373 --> 00:36:54,086
‫השוטר איגן בדק‬
‫את שיעורי התמותה בבית החולים סנט לוקס.‬

455
00:36:56,631 --> 00:36:59,091
‫הוא הראה לי כמה מהדוחות שלו.‬

456
00:37:01,177 --> 00:37:03,387
‫ואז הוא אמר לי שאחות אמרה לו‬

457
00:37:03,471 --> 00:37:05,890
‫שצ'ארלס קאלן הורג מטופלים,‬

458
00:37:06,432 --> 00:37:09,727
‫ושיש לה אומץ לספר על מה שקורה.‬

459
00:37:14,649 --> 00:37:17,568
‫- אפריל 2000 - יולי 2002‬
‫בית החולים סנט לוקס, פנסילבניה -‬

460
00:37:17,652 --> 00:37:20,404
‫הכול התחיל ב-2002.‬

461
00:37:20,488 --> 00:37:21,572
‫- בית ספר לרפואה -‬

462
00:37:22,990 --> 00:37:25,493
‫עבדתי עם צ'ארלס קאלן‬

463
00:37:25,576 --> 00:37:29,997
‫ביחידת הטיפול הנמרץ הקטנה‬
‫בבית החולים סנט לוקס בבית לחם, פנסילבניה.‬

464
00:37:30,831 --> 00:37:35,503
‫היינו קבוצת אנשים נחמדה וקרובה‬
‫שעבדה טוב ביחד.‬

465
00:37:37,922 --> 00:37:39,090
‫הוא היה משונה.‬

466
00:37:40,466 --> 00:37:42,051
‫היו לו מוזרויות.‬

467
00:37:45,554 --> 00:37:49,183
‫אבל אחים ואחיות ביחידה לטיפול נמרץ‬
‫הם די מוזרים.‬

468
00:37:51,978 --> 00:37:54,605
‫הייתי שם בלילה בו לקחו אותו‬

469
00:37:54,689 --> 00:37:58,359
‫ואפשרו לו להתפטר,‬
‫בשעה שתיים או שלוש לפנות בוקר,‬

470
00:37:58,985 --> 00:38:01,988
‫והכול היה מאוד חשאי.‬

471
00:38:05,491 --> 00:38:06,784
‫בערך יום אחר כך,‬

472
00:38:06,867 --> 00:38:11,706
‫התקשרתי לאחת הקולגות שלי ושאלתי,‬
‫"יש לך מושג מה קורה פה?"‬

473
00:38:12,373 --> 00:38:15,918
‫והיא אמרה לי שיותר מ-50 בקבוקוני תרופות‬

474
00:38:16,002 --> 00:38:18,296
‫נמצאו זרוקים בקופסת המחטים.‬

475
00:38:18,379 --> 00:38:21,716
‫ברבים מהם לא נעשה שימוש, אבל בחלקם נעשה.‬

476
00:38:23,217 --> 00:38:27,972
‫אז התחלתי לחשוב על כל העניין.‬

477
00:38:32,268 --> 00:38:34,186
‫לפני שהוציאו אותו משם,‬

478
00:38:34,270 --> 00:38:39,066
‫היה זמן, פעמיים תוך שבוע, כמעט שבוע בדיוק,‬

479
00:38:39,650 --> 00:38:43,654
‫שהיו לי מטופלים שהיו במצב יציב מאוד,‬
‫והם חטפו דום לב.‬

480
00:38:47,408 --> 00:38:48,868
‫זה לא היה הגיוני בעיניי.‬

481
00:38:50,828 --> 00:38:54,790
‫אז הכנתי רשימה‬
‫של כל האנשים שנפטרו בפרק הזמן הזה,‬

482
00:38:55,374 --> 00:38:59,337
‫ואז חזרתי לאסוף את התאריכים,‬

483
00:39:00,046 --> 00:39:02,048
‫את השעות, את השמות וכיוצא בזאת,‬

484
00:39:02,923 --> 00:39:04,091
‫וחיברתי הכול יחד.‬

485
00:39:07,762 --> 00:39:09,347
‫היו 67 מקרי מוות.‬

486
00:39:10,514 --> 00:39:12,808
‫חשבתי שזה הגיוני מבחינה סטטיסטית‬

487
00:39:12,892 --> 00:39:17,855
‫שצ'ארלי היה במשמרת בערך ברבע מהם,‬
‫שזה אומר בערך 17 מקרים.‬

488
00:39:18,939 --> 00:39:20,316
‫ראיתי 40.‬

489
00:39:20,399 --> 00:39:23,486
‫- קאלן‬
‫בערך 40 מקרי מוות -‬

490
00:39:23,569 --> 00:39:28,032
‫יותר מפי שניים‬
‫ממספר שיהיה הגיוני סטטיסטית.‬

491
00:39:36,457 --> 00:39:40,753
‫אני מאמינה שהוא התביית במיוחד‬
‫על שני מטופלים שלי.‬

492
00:39:41,253 --> 00:39:43,506
‫אנשים שחיבבתי מאוד.‬

493
00:39:45,800 --> 00:39:47,343
‫שמו של אחד מהם היה סם.‬

494
00:39:49,678 --> 00:39:51,806
‫וסם היה גבר ענק.‬

495
00:39:51,889 --> 00:39:55,434
‫כפות הידיים שלו היו כמו כפפות בייסבול.‬
‫הוא היה עצום.‬

496
00:39:56,769 --> 00:39:59,563
‫וכשהוא הגיע ליחידה שלנו, הוא בכלל לא הגיב.‬

497
00:39:59,647 --> 00:40:03,859
‫הוא לא פקח עיניים,‬
‫הוא לא דיבר, הוא לא הגיב בשום צורה.‬

498
00:40:05,027 --> 00:40:05,903
‫ו…‬

499
00:40:06,612 --> 00:40:10,783
‫אחרי כמה ימים של טיפול בסם,‬
‫פתאום שמענו מעין…‬

500
00:40:12,159 --> 00:40:14,161
‫חשבתי, "מה, למען השם…?"‬

501
00:40:14,870 --> 00:40:18,374
‫ולקח לנו קצת זמן להבין שהוא מדבר.‬

502
00:40:19,959 --> 00:40:23,963
‫זה היה קול נמוך ורועם, ואדם גדול מאוד,‬

503
00:40:24,505 --> 00:40:26,340
‫ולקח לנו שעות להבין‬

504
00:40:26,424 --> 00:40:28,384
‫שבאיטיות רבה הוא אמר,‬

505
00:40:28,467 --> 00:40:32,346
‫"אני אוהב אותך."‬

506
00:40:33,764 --> 00:40:36,517
‫וככה הוא הגיב כל פעם שהייתי במשמרת.‬

507
00:40:40,980 --> 00:40:43,315
‫ומספר ימים לאחר מכן,‬

508
00:40:43,399 --> 00:40:47,069
‫הוא התחיל לשיר "את קרן השמש שלי"‬
‫כשהייתי בחדר.‬

509
00:40:48,904 --> 00:40:50,448
‫הוא היה אדם יקר ומתוק.‬

510
00:40:51,073 --> 00:40:52,074
‫ו…‬

511
00:40:53,951 --> 00:40:55,619
‫הוא חטף דום לב כשצ'ארלי עבד.‬

512
00:41:00,458 --> 00:41:03,878
‫פניתי לממונה עליי, למנהלת שלי,‬

513
00:41:03,961 --> 00:41:07,256
‫ואמרתי, "עכשיו אני בטוחה שהוא הרג אנשים".‬

514
00:41:09,592 --> 00:41:10,968
‫וכולם אמרו, "לא.‬

515
00:41:11,886 --> 00:41:13,387
‫"אנחנו בטוחים שהוא לא."‬

516
00:41:17,057 --> 00:41:21,437
‫הם אמרו, "כבר חקרנו את זה,‬
‫ושללנו את האפשרות הזאת".‬

517
00:41:21,520 --> 00:41:24,899
‫- סנט לוקס -‬

518
00:41:24,982 --> 00:41:28,486
‫- חדר מיון -‬

519
00:41:39,788 --> 00:41:42,041
‫נהגתי הביתה בבכי באותו בוקר.‬

520
00:41:43,959 --> 00:41:47,046
‫והתקשרתי לחבר יקר, שהיה פקד במשטרה.‬

521
00:41:49,590 --> 00:41:51,509
‫התקשרתי אליו בדרך הביתה ואמרתי,‬

522
00:41:51,592 --> 00:41:55,262
‫"ג'ון, אני לא יודעת מה לעשות עם זה.‬
‫אני לא יודעת מה לעשות.‬

523
00:41:59,725 --> 00:42:04,146
‫"אף אחד לא מוכן להקשיב,‬
‫אף אחד לא נוקט בשום פעולה כדי לעצור אותו.‬

524
00:42:06,649 --> 00:42:10,110
‫"אבל עכשיו אני בטוחה לחלוטין‬
‫שהוא הורג מטופלים,‬

525
00:42:10,194 --> 00:42:12,947
‫"ולא רק אחד או שניים,‬
‫הוא הורג הרבה מטופלים,‬

526
00:42:13,447 --> 00:42:15,491
‫"ואף אחד לא מוכן להקשיב לי."‬

527
00:42:20,538 --> 00:42:24,416
‫ואחרי ימים רבים בהם ניסיתי‬
‫לגרום לאנשי בית החולים להקשיב…‬

528
00:42:28,128 --> 00:42:30,381
‫העברנו את העניין למשטרת המדינה.‬

529
00:42:32,258 --> 00:42:34,093
‫אבל החקירה הייתה איטית מאוד.‬

530
00:42:35,344 --> 00:42:39,390
‫ואז הייתי במשמרת ערב אחד,‬

531
00:42:39,473 --> 00:42:44,186
‫והמנכ"ל של בית החולים לוקס‬
‫זימן את כל האחיות לטרקלין שלנו,‬

532
00:42:45,396 --> 00:42:50,568
‫והודיע שהחקירה נסגרה,‬

533
00:42:50,651 --> 00:42:56,407
‫ושהמסקנה של משטרת המדינה‬
‫היא שצ'ארלי לא עשה שום דבר לא בסדר.‬

534
00:42:57,700 --> 00:43:01,745
‫לאחר מכן התחלתי לשמוע‬
‫הרבה שמועות בקרב הקולגות שלי.‬

535
00:43:03,080 --> 00:43:07,001
‫דברים כמו, "האחות שדיווחה על זה‬

536
00:43:08,502 --> 00:43:10,129
‫"יצרה הרבה מהומה,‬

537
00:43:10,212 --> 00:43:15,175
‫"וכמעט עלתה לסנט לוקס‬
‫בבנייה של האתר החדש שלהם."‬

538
00:43:16,677 --> 00:43:20,681
‫כדי ללוות כסף בשביל הבנייה,‬

539
00:43:20,764 --> 00:43:23,517
‫הם היו צריכים לדווח‬
‫על כל תביעה פוטנציאלית,‬

540
00:43:24,018 --> 00:43:25,269
‫ובזה הם התמקדו.‬

541
00:43:25,352 --> 00:43:30,357
‫הם לא רצו לקבל עונש, הם לא רצו להפסיד כסף.‬

542
00:43:32,735 --> 00:43:37,031
‫היה קל יותר לתת לצ'ארלי המלצה טובה‬
‫ולאפשר לו להמשיך הלאה,‬

543
00:43:37,114 --> 00:43:40,284
‫מאשר להתמודד עם ההשלכות של כל הסיפור הזה.‬

544
00:43:43,329 --> 00:43:47,625
‫בית החולים סנט לוקס‬
‫מדורג ברשימת מאה המובילים בארה"ב.‬

545
00:43:47,708 --> 00:43:51,920
‫זו מערכת אקולוגית עצומה של טיפול רפואי,‬
‫והיא המשיכה להתרחב.‬

546
00:43:52,004 --> 00:43:56,425
‫הייתה להם דירוג אג"ח‬
‫עבור בניית מתחם חדש בזמנו.‬

547
00:43:56,508 --> 00:43:59,136
‫הם רק רצו להוציא אותו משם כמה שיותר בשקט,‬

548
00:43:59,219 --> 00:44:01,055
‫בין אם…‬

549
00:44:02,306 --> 00:44:04,475
‫בכוונה או בצירוף מקרים,‬

550
00:44:04,558 --> 00:44:10,773
‫בצורה שהכי סביר שתמזער את הסיכון בתביעה,‬

551
00:44:10,856 --> 00:44:14,401
‫כזו שתגן על המוסד במחיר הגנה על המטופלים.‬

552
00:44:18,280 --> 00:44:19,114
‫גול.‬

553
00:44:20,115 --> 00:44:21,617
‫שם המטופל:‬
‫1. גול‬

554
00:44:21,700 --> 00:44:26,747
‫הדפוס שראינו עם המקרים בהם היה מעורב קאלן,‬

555
00:44:28,582 --> 00:44:30,042
‫זה שבפנסילבניה,‬

556
00:44:30,876 --> 00:44:34,588
‫זה שבוורן, עם התקרית של הלן דין,‬

557
00:44:36,507 --> 00:44:40,135
‫הוא שהחקירה נפסקה בעקבות היעדר ראיות.‬

558
00:44:43,972 --> 00:44:48,602
‫מנהלי בית החולים בעצמם‬
‫חשדו שלקאלן יש כוונת זדון.‬

559
00:44:48,686 --> 00:44:49,561
‫סטריקלנד.‬

560
00:44:50,604 --> 00:44:51,522
‫הארגרוב.‬

561
00:44:52,731 --> 00:44:53,649
‫סטרנקו.‬

562
00:44:56,777 --> 00:44:59,029
‫תקריות מסוג כזה הגיעו עם קאלן‬

563
00:45:00,531 --> 00:45:02,449
‫כמעט לכל מקום בו הוא עבד,‬

564
00:45:03,242 --> 00:45:07,371
‫ולא רצינו שהתיק שלנו‬

565
00:45:07,454 --> 00:45:10,499
‫ייפול כמו שנפלו התיקים האחרים.‬

566
00:45:14,545 --> 00:45:17,965
‫אחד הדברים שמאוד רציתי‬
‫להתמקד בהם ולבחון אותם‬

567
00:45:18,048 --> 00:45:19,591
‫היה הפעולות ב"פיקסיז".‬

568
00:45:21,051 --> 00:45:26,348
‫מכונת הפיקסיז‬
‫היא מכונת הוצאת תרופות ממוחשבת.‬

569
00:45:27,725 --> 00:45:31,687
‫רציתי לראות אילו תרופות צ'ארלס קאלן הוציא.‬

570
00:45:34,314 --> 00:45:38,444
‫במהלך הפגישה הראשונה שלי‬
‫עם מרי לונד, בתחילת אוקטובר,‬

571
00:45:38,527 --> 00:45:42,823
‫היא אמרה לי שהפיקסיז‬
‫שומרת מידע רק עד 30 יום.‬

572
00:45:44,241 --> 00:45:48,328
‫זה היה נראה לנו מאוד משונה.‬

573
00:45:51,373 --> 00:45:55,169
‫יצרתי קשר עם היצרן בקליפורניה.‬

574
00:45:56,336 --> 00:45:58,338
‫הנציג היה בהלם.‬

575
00:45:59,089 --> 00:46:03,135
‫הם אמרו שאת כל הנתונים הדרושים‬
‫ניתן לקבל מהיחידה.‬

576
00:46:04,553 --> 00:46:07,389
‫מנהלי בית החולים שיטו בנו.‬

577
00:46:07,973 --> 00:46:10,517
‫זה היה פלילי במפורש, מה שהם עשו.‬

578
00:46:16,899 --> 00:46:19,943
‫נסעתי מייד למשרדה של מרי לונד.‬

579
00:46:23,197 --> 00:46:24,406
‫והסברתי לגברת לונד‬

580
00:46:24,490 --> 00:46:26,575
‫שאם היא לא תיתן לנו את המידע הזה,‬

581
00:46:26,658 --> 00:46:29,953
‫אנחנו נחרים את מכונות הפיקסיז‬

582
00:46:30,037 --> 00:46:33,499
‫ונדאג שהצוות הפורנזי של ה-FBI‬
‫יבצע ניתוח פורנזי.‬

583
00:46:37,419 --> 00:46:39,004
‫מייד לאחר השיחה שלנו,‬

584
00:46:39,087 --> 00:46:41,507
‫היא הרימה את הטלפון, התחילה לעשות שיחות…‬

585
00:46:43,842 --> 00:46:45,552
‫ובאופן מפתיע,‬

586
00:46:46,053 --> 00:46:49,014
‫היא הצליחה לשחזר את המידע בשבילי.‬

587
00:46:54,144 --> 00:46:56,355
‫זו הייתה ראיה קריטית.‬

588
00:46:56,939 --> 00:47:03,570
‫הצלחנו לוודא שתרופות מסוימות‬
‫היו באחזקתו של צ'ארלס קאלן‬

589
00:47:04,446 --> 00:47:09,326
‫בזמן שבו תקריות מסוימות‬
‫התרחשו עם המטופלים ביחידה.‬

590
00:47:10,327 --> 00:47:15,666
‫אבל עוד היינו רחוקים מאוד מלהאשים את קאלן,‬

591
00:47:15,749 --> 00:47:20,087
‫אז היינו צריכים להרחיק אותו ממטופלים.‬

592
00:47:22,005 --> 00:47:26,385
‫עם המידע שאספנו מהרקע שלו,‬

593
00:47:26,885 --> 00:47:32,474
‫מצאנו אי התאמה באחד מטפסי ההעסקה שלו.‬

594
00:47:33,475 --> 00:47:37,688
‫השתמשנו בזה כעילה‬
‫שבעטיה במרכז הרפואי סומרסט‬

595
00:47:37,771 --> 00:47:39,481
‫יצטרכו לפטר אותו, בעיקרון.‬

596
00:47:45,112 --> 00:47:48,991
‫המאבטחים הובילו אותו החוצה מהבניין.‬

597
00:47:54,621 --> 00:47:58,792
‫הייתי לגמרי בהלם. המומה.‬

598
00:48:01,295 --> 00:48:02,546
‫"למה שאתם…‬

599
00:48:02,629 --> 00:48:04,423
‫"למה שתיפטרו ממנו?‬

600
00:48:07,009 --> 00:48:09,177
‫"למה שהם יפטרו אח כל כך טוב?"‬

601
00:48:11,555 --> 00:48:14,683
‫ונכנסתי למצב הגנה.‬

602
00:48:17,644 --> 00:48:21,607
‫"הודעה שמורה. יום שני, 18:57."‬

603
00:48:22,107 --> 00:48:25,110
‫"היי, איימי, זה צ'ארלי. אני רק חוזר אלייך.‬

604
00:48:27,154 --> 00:48:28,739
‫"יש סיפור גדול לספר.‬

605
00:48:29,239 --> 00:48:33,660
‫"הייתה מהומה גדולה. תחזרי אליי, בסדר?"‬

606
00:48:35,287 --> 00:48:41,001
‫כשהתקשרתי, אמרתי לו, "מותק, מה קרה?"‬

607
00:48:43,086 --> 00:48:44,296
‫הייתי כל כך נסערת,‬

608
00:48:45,088 --> 00:48:50,344
‫והוא אמר שהם פיטרו אותו‬

609
00:48:50,886 --> 00:48:56,808
‫כי הוא לא היה כן לחלוטין בטופס ההעסקה שלו.‬

610
00:48:56,892 --> 00:48:58,602
‫- טופס העסקה‬
‫קאלן, צ'ארלס -‬

611
00:49:00,771 --> 00:49:04,107
‫דיברנו זמן מה, דאגתי לו מאוד.‬

612
00:49:04,191 --> 00:49:06,193
‫היה נראה שהוא מדוכא.‬

613
00:49:07,235 --> 00:49:09,947
‫אמרתי לו שאתן לו המלצה,‬

614
00:49:11,156 --> 00:49:13,325
‫ושאנחנו נהיה בסדר.‬

615
00:49:15,160 --> 00:49:18,246
‫- חקירה‬
‫היום ה-27 -‬

616
00:49:21,166 --> 00:49:24,962
‫אחרי שקאלן הוצא מבית החולים,‬
‫חשבנו שזה זמן טוב לדבר עם קולגות שלו‬

617
00:49:25,045 --> 00:49:28,966
‫כדי לראות אם מישהו‬
‫אולי ראה אותו עושה משהו מוזר.‬

618
00:49:31,718 --> 00:49:34,137
‫היו בלשים בעבודה,‬

619
00:49:34,221 --> 00:49:39,559
‫והם שאלו הרבה שאלות.‬

620
00:49:41,269 --> 00:49:45,649
‫אנחנו מתחילים להריץ דברים בראש. כולנו.‬

621
00:49:46,775 --> 00:49:49,069
‫אם יכולים לפטר את צ'ארלי,‬

622
00:49:49,569 --> 00:49:52,197
‫אז יכולים לפטר כל אחד מאיתנו.‬

623
00:49:54,950 --> 00:49:58,120
‫רצינו לקדם את התהליך כמה שיותר מהר,‬

624
00:49:58,620 --> 00:50:03,166
‫אבל הייתה בקשה מצד בית החולים,‬

625
00:50:03,250 --> 00:50:06,378
‫שהגיעה דרך הממונים עליי,‬

626
00:50:06,461 --> 00:50:11,133
‫שיהיה נוכח במקום נציג מהנהלת בית החולים.‬

627
00:50:12,551 --> 00:50:17,931
‫כפי שהסתבר, מרי לונד הייתה הנציגה שהצטרפה,‬

628
00:50:18,640 --> 00:50:21,351
‫והאחיות פחדו‬

629
00:50:22,019 --> 00:50:26,106
‫לשתף פעולה באופן כן מול הבוסית שלהן.‬

630
00:50:27,691 --> 00:50:28,859
‫אנחנו לא מתקדמים.‬

631
00:50:29,860 --> 00:50:32,612
‫דיברנו פחות או יותר עם כל חברי הצוות,‬

632
00:50:33,113 --> 00:50:36,992
‫והשם האחד שכל הזמן עלה היה איימי לוקרן,‬

633
00:50:37,826 --> 00:50:39,453
‫שרואיינה אחרונה.‬

634
00:50:40,203 --> 00:50:43,957
‫וקיבלתי את ההחלטה‬
‫שאני רוצה להיות זה שיראיין את איימי.‬

635
00:50:46,835 --> 00:50:49,629
‫כשנכנסתי לחדר האחורי הקטן,‬

636
00:50:49,713 --> 00:50:53,467
‫מרי לונד, שהייתה מנהלת הסיכונים,‬

637
00:50:54,342 --> 00:50:55,594
‫נכנסה יחד איתי.‬

638
00:50:56,261 --> 00:51:01,141
‫היא הדריכה אותי ואמרה, "הכול יהיה בסדר".‬

639
00:51:02,309 --> 00:51:07,064
‫אמרתי לו מייד שכל זה קשקוש מוחלט.‬

640
00:51:07,147 --> 00:51:09,191
‫נראה לי שאמרתי "קשקוש" הרבה פעמים.‬

641
00:51:12,152 --> 00:51:14,029
‫ואז, מסיבה כלשהי,‬

642
00:51:15,697 --> 00:51:17,365
‫מרי לונד הייתה צריכה לצאת.‬

643
00:51:20,619 --> 00:51:22,370
‫קיבלתי אנרגייה טובה מאיימי.‬

644
00:51:22,454 --> 00:51:24,664
‫אהבתי את העובדה שהיא הגנה על חבר שלה.‬

645
00:51:24,748 --> 00:51:28,418
‫אז חשבתי שיהיה שווה מצידי‬
‫להסתכן ולהראות לה‬

646
00:51:28,502 --> 00:51:31,213
‫חלק מהמידע שהיה לי.‬

647
00:51:35,383 --> 00:51:39,429
‫הוא העביר לי נייר מהצד השני של השולחן.‬

648
00:51:40,931 --> 00:51:42,974
‫אלה היו הדפסי הפיקסיז של צ'ארלי.‬

649
00:51:45,268 --> 00:51:47,979
‫היא נענעה בראשה. זה היה כאילו היא אדם אחר.‬

650
00:51:48,063 --> 00:51:51,066
‫היא הורידה את המגננות ואמרה, "ואו".‬

651
00:51:51,149 --> 00:51:55,946
‫זה היה כאילו היא התחילה לחשוב בראשה‬
‫שמה שאני אומר לה עשוי להיות נכון.‬

652
00:51:58,573 --> 00:52:02,077
‫היה ברור מאוד‬

653
00:52:02,577 --> 00:52:06,456
‫שהיה משהו זדוני במסמך הזה.‬

654
00:52:09,334 --> 00:52:10,669
‫פשוט נעשיתי חסרת הבעה.‬

655
00:52:13,880 --> 00:52:18,135
‫ואז ראיתי משהו בראש.‬

656
00:52:21,429 --> 00:52:24,391
‫אני זוכרת שהייתי בתחנת האחיות.‬

657
00:52:25,600 --> 00:52:29,604
‫ראיתי מטופלת נכנס לטכיקרדיה חדרית.‬

658
00:52:32,190 --> 00:52:33,942
‫צעקתי, "קוד כחול",‬

659
00:52:35,527 --> 00:52:36,778
‫הגעתי לחדר,‬

660
00:52:37,946 --> 00:52:40,824
‫וצ'ארלי כבר היה עם המטופלת הזו.‬

661
00:52:49,166 --> 00:52:53,170
‫וצ'ארלי הזריק משהו למטופלת.‬

662
00:52:57,716 --> 00:53:01,469
‫שאלתי את צ'ארלי, "איזו תרופה אתה נותן?"‬

663
00:53:02,554 --> 00:53:04,055
‫והוא אמר, "לידוקאין".‬

664
00:53:05,390 --> 00:53:07,475
‫וחשבתי שזה משונה.‬

665
00:53:08,643 --> 00:53:12,606
‫היה רגע, רגע קצר,‬

666
00:53:12,689 --> 00:53:15,984
‫שבו חשבתי, "למה הוא נותן לידוקאין?"‬

667
00:53:17,277 --> 00:53:22,991
‫אנחנו באמצע נוהל הקוד,‬
‫עושים החייאה, ממשיכים עם לידוקאין,‬

668
00:53:23,491 --> 00:53:24,993
‫ואז הרופא המתמחה מגיע.‬

669
00:53:27,037 --> 00:53:29,831
‫אני נותנת לו, כמובילת הקוד,‬

670
00:53:30,582 --> 00:53:33,710
‫"זאת ההתקדמות של הקוד הכחול שלנו."‬

671
00:53:34,961 --> 00:53:35,962
‫והוא אמר,‬

672
00:53:36,046 --> 00:53:39,466
‫"מי נתן למטופלת הזאת לידוקאין?"‬

673
00:53:42,427 --> 00:53:46,056
‫אמרתי, "אני. אני נתתי לידוקאין.‬

674
00:53:46,139 --> 00:53:49,226
‫"אני מובילת הקוד,‬
‫אני נתתי הוראה לתת לידוקאין."‬

675
00:53:51,019 --> 00:53:56,274
‫הוא אמר, "היא אלרגית ללידוקאין".‬

676
00:54:13,833 --> 00:54:17,796
‫אז תפסתי אותו רוצח מישהי, ואני לא…‬

677
00:54:18,630 --> 00:54:19,631
‫לא ראיתי את זה.‬

678
00:54:20,507 --> 00:54:22,092
‫ולא חשבתי על זה.‬

679
00:54:25,971 --> 00:54:29,599
‫אחרי התגלית הזאת,‬

680
00:54:30,475 --> 00:54:35,272
‫הסתכלתי על דני ובחנתי את התגובה שלו.‬

681
00:54:36,940 --> 00:54:38,358
‫ודני…‬

682
00:54:40,235 --> 00:54:43,238
‫הוציא מהפה את המילים, "תעזרי לי?"‬

683
00:54:51,955 --> 00:54:54,207
‫אני לא זוכרת שנהגתי הביתה באותו יום.‬

684
00:54:54,291 --> 00:54:55,709
‫אני רק זוכרת‬

685
00:54:56,418 --> 00:54:58,670
‫שכשהגעתי הביתה, התקשרתי לדונה.‬

686
00:55:07,887 --> 00:55:11,766
‫זה הרגיש כמו נחשול גאות. זה הרגיש כאילו…‬

687
00:55:17,188 --> 00:55:19,232
‫עבור המטופלים, המשפחות…‬

688
00:55:22,485 --> 00:55:24,821
‫העובדה שנתתי בו אמון.‬

689
00:55:26,406 --> 00:55:27,949
‫באמת שנתתי בו אמון.‬

690
00:55:30,160 --> 00:55:35,206
‫- חקירה‬
‫היום ה-48 -‬

691
00:55:36,708 --> 00:55:41,212
‫בערך יום אחרי הריאיון עם איימי לוקרן,‬

692
00:55:41,755 --> 00:55:43,590
‫החלטנו לנסוע לבית שלה.‬

693
00:55:45,050 --> 00:55:49,471
‫אם נוכל לשכנע את איימי לעבוד איתנו,‬
‫תהיה לנו מישהי מבפנים.‬

694
00:55:52,682 --> 00:55:54,476
‫כשהם הגיעו לבית שלי,‬

695
00:55:55,602 --> 00:56:01,274
‫טים ודני הסתכלו על הניירת הזו שהייתה להם‬

696
00:56:01,775 --> 00:56:05,403
‫כאילו היא כתובה בשפה אחרת לגמרי.‬
‫הם לא דיברו את השפה.‬

697
00:56:05,904 --> 00:56:09,991
‫אז הם שאלו אותי‬
‫מה אני רואה בהדפסי הפיקסיז.‬

698
00:56:12,160 --> 00:56:14,579
‫וראיתי‬

699
00:56:15,622 --> 00:56:17,749
‫הרבה ביטולים.‬

700
00:56:17,832 --> 00:56:19,292
‫- בוטל‬
‫דיגוקסין -‬

701
00:56:19,376 --> 00:56:23,963
‫הביטולים האלה היו גם של תרופות קטלניות.‬

702
00:56:25,548 --> 00:56:28,009
‫הוא היה נכנס למערכת תחת שם של מטופל,‬

703
00:56:29,386 --> 00:56:31,304
‫מקליד "דיגוקסין",‬

704
00:56:32,138 --> 00:56:34,516
‫המגירה הייתה נפתחת,‬

705
00:56:35,308 --> 00:56:39,354
‫והוא היה לוקח תרופה.‬

706
00:56:44,275 --> 00:56:48,488
‫ואז הוא היה מבטל‬
‫את האינטראקציה המסוימת הזו.‬

707
00:56:53,827 --> 00:56:54,994
‫- בוטל -‬

708
00:56:56,287 --> 00:57:00,208
‫בזמן שאנחנו נכנסים לכל השיחות האלה,‬

709
00:57:01,418 --> 00:57:02,836
‫הטלפון שלי מצלצל.‬

710
00:57:05,588 --> 00:57:09,467
‫וזאת מנהלת הסיכונים, מרי לונד.‬

711
00:57:12,595 --> 00:57:17,809
‫הייתי בהלם, וקצת חשדתי.‬
‫למה היא מתקשרת אליי הביתה?‬

712
00:57:19,519 --> 00:57:23,356
‫ואז היא התחילה לשאול אותי שאלות,‬

713
00:57:23,440 --> 00:57:27,318
‫ורצתה לדעת אם דיברתי עם הבלשים‬
‫אחרי הפגישה שלנו.‬

714
00:57:28,319 --> 00:57:34,242
‫היא גם ייעצה לי‬
‫שזה יהיה רעיון טוב לא לדבר איתם,‬

715
00:57:34,325 --> 00:57:38,496
‫אלא אם נמצא איתי נציג מבית החולים.‬

716
00:57:39,789 --> 00:57:43,543
‫היא ניסתה להפחיד אותי‬
‫כדי שלא אדבר עם הבלשים.‬

717
00:57:46,588 --> 00:57:48,840
‫בזמן שאני מדברת איתה בטלפון,‬

718
00:57:48,923 --> 00:57:52,802
‫דני וטים מנסים להאזין לשיחה.‬

719
00:57:56,764 --> 00:57:58,349
‫היה לי הרבה מה להפסיד.‬

720
00:58:00,351 --> 00:58:02,770
‫קריירה, משפחה.‬

721
00:58:04,189 --> 00:58:05,940
‫הייתה לי קרדיומיופתיה.‬

722
00:58:06,524 --> 00:58:10,195
‫חששתי שאהפוך לבעלת מוגבלות,‬

723
00:58:10,278 --> 00:58:14,199
‫שלא תהיה לי אפשרות להיות מבוטחת.‬

724
00:58:17,869 --> 00:58:21,831
‫הייתי צריכה לדבר עם הבת שלי.‬
‫זאת הייתה חייבת להיות החלטה משפחתית.‬

725
00:58:23,041 --> 00:58:24,918
‫אז כשהיא חזרה מבית הספר‬

726
00:58:25,960 --> 00:58:27,128
‫ישבנו,‬

727
00:58:28,296 --> 00:58:33,134
‫ואמרתי לה שאימא עובדת עם מישהו‬

728
00:58:33,218 --> 00:58:37,180
‫שיכול מאוד להיות שפוגע באנשים,‬

729
00:58:37,931 --> 00:58:39,682
‫שיכול להיות שהוא הורג אנשים,‬

730
00:58:41,559 --> 00:58:44,604
‫ושיש לי הזדמנות‬

731
00:58:44,687 --> 00:58:49,359
‫אולי למנוע ממנו לפגוע בעוד מישהו.‬

732
00:58:50,151 --> 00:58:55,823
‫היא אמרה, "אם יש לנו הזדמנות לעצור רוצח,‬

733
00:58:56,533 --> 00:59:00,078
‫"ברור שאנחנו צריכות לעצור אותו.‬
‫ברור שצריך לעשות את זה."‬

734
00:59:01,871 --> 00:59:07,168
‫לילדה בת 11 הייתה יכולת מוסרית גבוהה יותר‬

735
00:59:07,252 --> 00:59:11,339
‫מאשר למישהי שאחראית לניהול סיכונים.‬

736
00:59:15,134 --> 00:59:20,848
‫- חקירה‬
‫היום ה-50 -‬

737
00:59:21,349 --> 00:59:25,228
‫איימי הסכימה לאפשר לנו להקליט‬
‫את השיחות שלה עם צ'ארלס קאלן.‬

738
00:59:26,145 --> 00:59:31,651
‫אחד התפקידים החיוניים שלי בחקירה‬

739
00:59:31,734 --> 00:59:35,947
‫היה לשמור על הקשר שלי עם צ'ארלי.‬

740
00:59:37,532 --> 00:59:39,701
‫היה לנו רוצח סדרתי שמסתובב חופשי.‬

741
00:59:40,285 --> 00:59:44,581
‫והיינו צריכים להבטיח, א', שהוא לא יברח‬

742
00:59:44,664 --> 00:59:47,792
‫וייסע למקום בו לא נוכל לאתר אותו,‬

743
00:59:48,376 --> 00:59:52,130
‫או ב', שימצא עוד משרה כאח במוסד אחר,‬

744
00:59:52,714 --> 00:59:55,425
‫בו הוא יוכל לחזור להרגליו הישנים.‬

745
00:59:57,969 --> 01:00:00,722
‫ידענו שהוא מחפש עבודה.‬

746
01:00:01,347 --> 01:00:06,102
‫ידענו שמבחינה רגשית, הוא נעשה מדוכא יותר.‬

747
01:00:13,026 --> 01:00:16,279
‫היה לי קשה לשמוע את הקול שלו.‬
‫הייתי מרגישה כאילו…‬

748
01:00:17,071 --> 01:00:20,408
‫אני בוגדת בו.‬

749
01:00:21,951 --> 01:00:24,162
‫אבל פשוט ידעתי בעצמותיי‬

750
01:00:24,829 --> 01:00:26,623
‫שהוא ימשיך להרוג,‬

751
01:00:27,415 --> 01:00:29,959
‫ושהוא רק ישתפר בזה.‬

752
01:00:42,513 --> 01:00:44,015
‫המחשבות שלי רצו במהירות.‬

753
01:00:45,767 --> 01:00:48,478
‫היה פחד…‬

754
01:00:50,772 --> 01:00:52,190
‫להיתפס.‬

755
01:00:56,027 --> 01:00:57,070
‫לא יכולתי להפסיק.‬

756
01:01:00,573 --> 01:01:01,908
‫הגשתי מועמדות…‬

757
01:01:04,452 --> 01:01:06,329
‫למשרה מלאה‬

758
01:01:07,914 --> 01:01:09,457
‫במוסד אחר.‬

759
01:01:11,876 --> 01:01:15,380
‫וידעתי שזה יקרה שוב.‬

760
01:01:22,303 --> 01:01:26,265
‫- חקירה‬
‫היום ה-52 -‬

761
01:01:28,309 --> 01:01:32,522
‫איימי הגיעה למשרד שלנו‬
‫וייעצה לנו לגבי דפוסים שאנחנו צריכים לחפש.‬

762
01:01:35,316 --> 01:01:38,403
‫כשהמשכתי להגיע לשם, ממש הרגשתי חלק מהצוות.‬

763
01:01:40,154 --> 01:01:44,283
‫והבנתי שאולי אני קול קטן,‬

764
01:01:45,076 --> 01:01:49,455
‫אבל מה שיש לי‬
‫זו שפה שאף אחד מהם לא יודע לדבר.‬

765
01:01:52,458 --> 01:01:53,668
‫שאלתי אותם גם,‬

766
01:01:54,252 --> 01:01:57,296
‫"איפה הרישומים מ'סרנר'?"‬

767
01:01:57,380 --> 01:02:01,217
‫ודני ואני הסתכלנו זה על זה‬

768
01:02:01,300 --> 01:02:03,803
‫ובעיקרון שאלנו, "מי זה 'סרנר'?"‬

769
01:02:03,886 --> 01:02:06,389
‫היא אמרה, "זה לא מי, זה מה".‬

770
01:02:08,057 --> 01:02:13,604
‫אמרתי, "אלה כל הרישומים של המטופלים".‬

771
01:02:16,274 --> 01:02:18,359
‫בלי ההדפסים מסרנר,‬

772
01:02:18,443 --> 01:02:24,157
‫יהיה קשה מאוד להוכיח שהוא הזריק למטופלים.‬

773
01:02:30,413 --> 01:02:32,123
‫כשחזרתי לעבודה,‬

774
01:02:32,206 --> 01:02:38,212
‫התחלתי להדפיס את רישומי המטופלים,‬
‫כדי שאוכל לבדוק אותם.‬

775
01:02:40,006 --> 01:02:43,259
‫מסתבר שכשאף אחד לא ראה אותה,‬

776
01:02:43,760 --> 01:02:49,307
‫היא הייתה ניגשת למחשב‬
‫ומדפיסה המון דפי מידע על מטופלים,‬

777
01:02:49,974 --> 01:02:54,061
‫בידיעה שהמוסד יוכל לתבוע אותה.‬

778
01:02:54,562 --> 01:02:57,023
‫זה דרש כמות עצומה של אומץ לב.‬

779
01:03:01,778 --> 01:03:04,697
‫לשים את עצמי תחת לחץ כזה…‬

780
01:03:05,364 --> 01:03:07,742
‫כבר היו לי דאגות בנוגע לבריאות שלי.‬

781
01:03:11,954 --> 01:03:14,874
‫אבל ידעתי‬

782
01:03:15,750 --> 01:03:18,461
‫שאפילו אם אני מסכנת את חיי…‬

783
01:03:21,714 --> 01:03:23,382
‫ידעתי שאני חייבת לעזור להם.‬

784
01:03:26,385 --> 01:03:31,140
‫השתמשנו בכל פיסות המידע השונות הללו‬

785
01:03:31,224 --> 01:03:33,100
‫כדי להצליב ביניהן.‬

786
01:03:35,061 --> 01:03:38,648
‫שביל של מסמכים הוביל חזרה לקאלן.‬

787
01:03:40,399 --> 01:03:42,985
‫אם נצליח להוכיח מקרה מוות אחד…‬

788
01:03:46,072 --> 01:03:47,031
‫נתפוס אותו.‬

789
01:03:47,615 --> 01:03:49,033
‫- הכומר גול, 68 -‬

790
01:03:49,116 --> 01:03:50,201
‫היינו צריכים גופה.‬

791
01:03:50,993 --> 01:03:53,371
‫היינו צריכים להוציא דיגוקסין מהרקמה.‬

792
01:03:53,996 --> 01:03:56,666
‫חשבנו שהכומר גול הוא התיק הכי חזק שלנו,‬

793
01:03:57,166 --> 01:03:59,919
‫למרות העובדה שהוא מת כמה חודשים קודם לכן.‬

794
01:04:14,350 --> 01:04:18,396
‫גם בעוד מיליון שנה‬
‫לא הייתי חושבת שהוא ייכנס אליי הביתה‬

795
01:04:18,479 --> 01:04:20,857
‫ובגדול יגיד, "מישהו הרג את אחיך".‬

796
01:04:23,568 --> 01:04:26,904
‫באותו רגע כעסתי, כי…‬

797
01:04:27,405 --> 01:04:30,491
‫זה בלתי אפשרי. זה לא יכול להיות.‬

798
01:04:33,619 --> 01:04:37,790
‫הוא אמר שהם ככל הנראה‬
‫ירצו להוציא את הגופה מהקבר,‬

799
01:04:37,874 --> 01:04:39,584
‫ושאל אם אסכים לכך.‬

800
01:04:39,667 --> 01:04:42,211
‫- הכומר הנכבד‬
‫פלוריאן ג'. גול -‬

801
01:04:42,295 --> 01:04:46,215
‫זה הרבה להתמודד איתו, עבור כל משפחה.‬

802
01:04:47,133 --> 01:04:51,429
‫ולעבור שוב קבורה שלמה בבית הקברות.‬

803
01:04:51,971 --> 01:04:53,764
‫את כמעט רוצה להגיד,‬

804
01:04:53,848 --> 01:04:56,058
‫"תנו לו לנוח על משכבו בשלום."‬

805
01:05:01,022 --> 01:05:05,234
‫אבל אמרתי, "אין בעיה. אתן לכם את הסכמתי".‬

806
01:05:09,655 --> 01:05:13,826
‫אני זוכר שהיא אמרה לי‬
‫שאחיה בילה את כל חייו בעזרה לאנשים,‬

807
01:05:13,910 --> 01:05:18,873
‫ועכשיו, אפילו במותו,‬
‫יש לו הזדמנות לעזור לאנשים.‬

808
01:05:22,960 --> 01:05:25,630
‫אחרי הוצאת הגופה מהקבר, שרידיו של הקבר גול‬

809
01:05:25,713 --> 01:05:29,592
‫הועברו למשרד הפתולוג האזורי,‬

810
01:05:29,675 --> 01:05:32,553
‫לקראת נתיחה שלאחר המוות.‬

811
01:05:35,097 --> 01:05:41,103
‫כמות הדיגוקסין שנמצאה בגופו של הכומר גול‬

812
01:05:42,396 --> 01:05:47,234
‫נתנה לנו מספיק‬
‫כדי לשנות את סיבת ואופן המוות‬

813
01:05:48,277 --> 01:05:52,323
‫ממוות טבעי, כמו שדיווח בית החולים,‬

814
01:05:52,406 --> 01:05:54,283
‫לרצח.‬

815
01:05:56,410 --> 01:06:02,500
‫אבל חסרו לנו כמה חתיכות‬
‫שמושבעים לפעמים רוצים לראות.‬

816
01:06:05,628 --> 01:06:06,837
‫משהו פיזי.‬

817
01:06:07,588 --> 01:06:11,676
‫המזרק ההוא, או שקית העירוי שזוהמה.‬

818
01:06:13,552 --> 01:06:15,221
‫זה לא תמיד כל כך קל.‬

819
01:06:16,263 --> 01:06:20,518
‫- חקירה‬
‫היום ה-60 -‬

820
01:06:23,354 --> 01:06:25,856
‫צ'ארלי התקשר אליי‬

821
01:06:25,940 --> 01:06:31,112
‫כדי להגיד לי שהוא ממש נרגש‬
‫מכך שהוא מצא עבודה.‬

822
01:06:32,446 --> 01:06:36,075
‫אז התקשרתי לטים והודעתי לו.‬

823
01:06:38,077 --> 01:06:39,328
‫אם קאלן יתחיל לעבוד,‬

824
01:06:39,412 --> 01:06:43,374
‫הסבירות שהוא יהרוג עוד אנשים‬
‫הייתה מאוד גבוהה.‬

825
01:06:44,208 --> 01:06:45,334
‫הזמן שלנו אזל.‬

826
01:06:48,212 --> 01:06:51,716
‫בלי הודאה, הוא היה ממשיך לרצוח.‬

827
01:06:51,799 --> 01:06:53,718
‫הוא היה ממשיך להרוג.‬

828
01:06:54,343 --> 01:06:58,264
‫אז הם שאלו אותי אם אהיה מוכנה להיפגש איתו‬

829
01:06:58,931 --> 01:07:00,391
‫כשיש עליי מכשיר האזנה.‬

830
01:07:04,520 --> 01:07:05,563
‫"הודעה שנשמרה."‬

831
01:07:06,397 --> 01:07:09,066
‫"היי, איימי, זה צ'ארלי. אני רק חוזר אלייך.‬

832
01:07:09,150 --> 01:07:12,820
‫"יום שישי זה אפשרי.‬
‫אני לא יודע על איזו שעה חשבת,‬

833
01:07:13,320 --> 01:07:15,740
‫"אבל בטח, כן, אני אשמח להיפגש."‬

834
01:07:22,705 --> 01:07:28,627
‫חיברנו לאיימי מכשיר האזנה,‬
‫והתמקמנו במגרש החניה.‬

835
01:07:31,714 --> 01:07:36,218
‫הייתי מבועתת.‬

836
01:07:38,721 --> 01:07:41,098
‫כשנכנסתי למסעדה,‬

837
01:07:42,099 --> 01:07:44,894
‫צ'ארלי חיבק אותי, בפעם הראשונה.‬

838
01:07:45,811 --> 01:07:48,355
‫ופחדתי נורא‬

839
01:07:48,439 --> 01:07:52,276
‫שהוא ירגיש את הקופסה השחורה‬

840
01:07:52,359 --> 01:07:55,821
‫שהודבקה לגב התחתון שלי.‬

841
01:07:58,741 --> 01:07:59,909
‫"מה שלומך?‬
‫-בסדר.‬

842
01:07:59,992 --> 01:08:00,910
‫"כן?‬
‫-כן."‬

843
01:08:03,204 --> 01:08:07,124
‫יש הרבה רעש רקע במסעדה, הרבה מוזיקה רועשת.‬

844
01:08:07,625 --> 01:08:10,544
‫זה היה כמעט כמו "האפי אוואר".‬

845
01:08:17,343 --> 01:08:19,804
‫"הייתה לי בעיה כשהתחלתי.‬

846
01:08:21,430 --> 01:08:23,265
‫"תקרית עם רמת סוכר נמוכה.‬

847
01:08:25,184 --> 01:08:29,688
‫"ובבית החולים וורן מטופלת מתה‬
‫24 שעות אחרי שהייתי האח שלה.‬

848
01:08:32,566 --> 01:08:35,444
‫"מישהו אמר, הבן אמר, שהזרקתי לה משהו.‬

849
01:08:39,532 --> 01:08:41,367
‫"ומה לגבי הכומר גול?‬

850
01:08:42,535 --> 01:08:45,287
‫"מה קרה? צ'ארלי, מה קרה?‬

851
01:08:48,290 --> 01:08:49,208
‫"אני לא יכול…‬

852
01:08:51,502 --> 01:08:52,795
‫"אני יודעת שאתה יכול.‬

853
01:08:54,088 --> 01:08:56,715
‫"אני רואה אותך, ואני לא טיפשה.‬

854
01:08:59,844 --> 01:09:00,719
‫"אז למה?‬

855
01:09:02,138 --> 01:09:03,222
‫"אתה כל כך טוב.‬

856
01:09:04,306 --> 01:09:05,182
‫"למה?‬

857
01:09:07,101 --> 01:09:08,185
‫"תן לי לעזור לך."‬

858
01:09:12,022 --> 01:09:15,109
‫ואז מכשיר ההאזנה הפסיק לעבוד.‬

859
01:09:22,491 --> 01:09:25,911
‫אמרתי, "אני יודעת שעשית את זה.‬
‫אני יודעת שעשית את זה,‬

860
01:09:26,662 --> 01:09:31,000
‫"והכול יהיה בסדר. אני עדיין אוהבת אותך."‬

861
01:09:32,877 --> 01:09:34,670
‫אבל בפעם הראשונה,‬

862
01:09:36,046 --> 01:09:38,215
‫זה לא היה צ'ארלי.‬

863
01:09:39,842 --> 01:09:41,302
‫הוא נעשה מאוד חיוור.‬

864
01:09:42,678 --> 01:09:44,054
‫הוא התקשה…‬

865
01:09:47,016 --> 01:09:48,058
‫סובב את ראשו.‬

866
01:09:52,021 --> 01:09:53,397
‫הקול שלו השתנה.‬

867
01:09:57,443 --> 01:09:58,444
‫אני…‬

868
01:09:59,111 --> 01:10:02,323
‫לא הייתי עם חבר שלי, צ'ארלי.‬

869
01:10:02,406 --> 01:10:03,365
‫לא הייתי איתו.‬

870
01:10:04,450 --> 01:10:06,660
‫זאת הייתה ריקנות.‬

871
01:10:06,744 --> 01:10:08,162
‫זו לא הייתה אפלה,‬

872
01:10:08,245 --> 01:10:09,705
‫זו לא הייתה מפלצת.‬

873
01:10:09,788 --> 01:10:12,082
‫זה היה פשוט כלום.‬

874
01:10:16,670 --> 01:10:19,882
‫לא היה אכפת לו ממני,‬
‫לא היה אכפת לו משום דבר.‬

875
01:10:20,549 --> 01:10:24,386
‫הוא רק אמר, "אני רוצה ליפול כשאני נאבק".‬

876
01:10:33,896 --> 01:10:36,523
‫אם קאלן היה חופשי, הוא היה הורג עוד אנשים.‬

877
01:10:37,983 --> 01:10:39,944
‫אסור לקחת סיכונים עם דבר כזה.‬

878
01:10:41,862 --> 01:10:43,739
‫אז דני ואני התעמתנו איתו,‬

879
01:10:45,199 --> 01:10:49,578
‫ושאלנו אותו אם הוא מוכן לנסוע איתנו.‬

880
01:10:54,875 --> 01:10:58,212
‫והודענו לו שאנחנו עוצרים אותו‬

881
01:10:58,295 --> 01:11:00,089
‫על הרצח של הכומר גול.‬

882
01:11:06,804 --> 01:11:09,265
‫ברגע שקאלן הובא למשרד שלנו,‬

883
01:11:09,348 --> 01:11:11,433
‫המשכנו עם הריאיון.‬

884
01:11:13,727 --> 01:11:17,898
‫כשטים ואני דיברנו איתו, לא היה שם עימות.‬

885
01:11:17,982 --> 01:11:20,609
‫לא צעקנו עליו, לא צרחנו עליו.‬

886
01:11:21,110 --> 01:11:23,445
‫דיברנו איתו כמו שאני מדבר איתך עכשיו,‬

887
01:11:23,529 --> 01:11:26,323
‫והוא רק אמר, "אני פשוט לא יכול".‬

888
01:11:26,407 --> 01:11:31,287
‫הוא חיבק את עצמו‬
‫והצמיד את ברכיו לחזה כמו בתנוחה עוברית‬

889
01:11:32,162 --> 01:11:34,581
‫בזמן שהוא ענה לנו.‬

890
01:11:34,665 --> 01:11:39,712
‫אפשר היה ממש לראות אותו‬
‫מחזיק בפנים את מה שבתוכו.‬

891
01:11:40,796 --> 01:11:44,383
‫זה היה שם, אבל זה לא יצא החוצה.‬

892
01:11:46,135 --> 01:11:49,596
‫עדיין היינו מוכנים להמשיך לנסות,‬

893
01:11:49,680 --> 01:11:53,892
‫אבל האנשים שצפו בנו…‬

894
01:11:56,812 --> 01:11:58,897
‫אמרו שזה מספיק.‬

895
01:11:59,481 --> 01:12:04,028
‫הרגשתי שהסיכוי שלנו לקבל הודאה הלך.‬

896
01:12:09,616 --> 01:12:11,076
‫טים מתקשר אליי,‬

897
01:12:12,244 --> 01:12:15,998
‫והם חשבו על תוכנית,‬

898
01:12:16,081 --> 01:12:19,710
‫במסגרתה אצטרך לדבר עם צ'ארלי.‬

899
01:12:25,382 --> 01:12:28,719
‫וצ'ארלי הגיע, כבול בשלשלאות…‬

900
01:12:31,096 --> 01:12:32,514
‫בלבוש צוות בית חולים,‬

901
01:12:33,557 --> 01:12:39,646
‫ועם הנעליים בלי השרוכים שלו,‬

902
01:12:40,564 --> 01:12:41,565
‫ו…‬

903
01:12:44,276 --> 01:12:45,235
‫אני פשוט…‬

904
01:12:46,570 --> 01:12:47,529
‫איבדתי את זה.‬

905
01:12:49,073 --> 01:12:51,283
‫רק מלראות אותו ככה.‬

906
01:12:53,035 --> 01:12:55,829
‫זה היה כמו לראות ילד.‬

907
01:12:55,913 --> 01:12:59,625
‫לא הרגשתי כעס כלפיו.‬

908
01:12:59,708 --> 01:13:01,960
‫לא הרגשתי…‬

909
01:13:03,379 --> 01:13:04,963
‫כאילו הייתה שם מפלצת.‬

910
01:13:05,547 --> 01:13:08,592
‫הרגשתי, שוב,‬

911
01:13:09,301 --> 01:13:14,640
‫את גל האשמה הזה, של בגידה בחבר.‬

912
01:13:16,892 --> 01:13:18,602
‫הם הורידו ממנו את השלשלאות,‬

913
01:13:19,561 --> 01:13:21,980
‫וצ'ארלי ואני התחלנו לדבר‬

914
01:13:23,482 --> 01:13:24,358
‫כרגיל,‬

915
01:13:24,858 --> 01:13:31,365
‫כאילו זה נורמלי לגמרי שנשב שם על ספה,‬

916
01:13:32,741 --> 01:13:34,159
‫כשהוא בלבוש צוות רפואי.‬

917
01:13:35,494 --> 01:13:38,997
‫זה היה ביזארי כמה רגיל זה הרגיש.‬

918
01:13:41,667 --> 01:13:44,211
‫אבל אז חשבתי על…‬

919
01:13:45,963 --> 01:13:48,715
‫מי אני באמת אמורה להגן.‬

920
01:13:50,801 --> 01:13:55,264
‫הוא רצח כמה מהאנשים הפגיעים ביותר.‬

921
01:13:57,850 --> 01:13:59,226
‫הם היו קשורים,‬

922
01:14:00,519 --> 01:14:01,687
‫קיבלו תרופות,‬

923
01:14:02,729 --> 01:14:04,690
‫היו חסרי יכולת להגן על עצמם.‬

924
01:14:08,152 --> 01:14:12,030
‫התפקיד שלי היה להגן עליהם, ולא עשיתי זאת.‬

925
01:14:22,416 --> 01:14:26,253
‫ידעתי שאעשה כל דבר‬

926
01:14:27,880 --> 01:14:29,715
‫כדי להוציא ממנו הודאה.‬

927
01:14:33,677 --> 01:14:35,220
‫ואז אמרתי לו…‬

928
01:14:37,306 --> 01:14:38,307
‫"החיים שלי‬

929
01:14:39,892 --> 01:14:42,186
‫"כפי שאני מכירה אותם, עומדים להסתיים,‬

930
01:14:42,269 --> 01:14:44,897
‫"כי זה משפיע גם עליי.‬

931
01:14:46,190 --> 01:14:49,193
‫"אתה תוכל להיות הגיבור שלי היום.‬

932
01:14:49,276 --> 01:14:51,820
‫"אתה תוכל לעשות את זה. אתה.‬

933
01:14:57,743 --> 01:15:00,913
‫"ואני אשאל אותך שאלה אחת.‬

934
01:15:06,126 --> 01:15:07,044
‫"איך…‬

935
01:15:09,379 --> 01:15:10,923
‫"הרגת את הכומר גול?"‬

936
01:15:19,264 --> 01:15:23,310
‫והוא אמר שהוא הזריק לו דיגוקסין.‬

937
01:15:31,944 --> 01:15:33,779
‫עם זה, כבר היה לנו מספיק.‬

938
01:15:34,571 --> 01:15:38,825
‫אז הוצאנו אותה משם, והכנסנו אותו לחדר אחר,‬

939
01:15:38,909 --> 01:15:40,202
‫חדר הריאיונות שלנו,‬

940
01:15:41,078 --> 01:15:45,791
‫ובעיקרון אמרנו לו, "עכשיו אתה יכול לדבר".‬

941
01:15:46,583 --> 01:15:49,336
‫אני סמל בילוש טים ברון.‬

942
01:15:50,170 --> 01:15:52,506
‫איתי נמצא הבלש דן בולדווין.‬

943
01:15:52,589 --> 01:15:57,636
‫היום יום ראשון, 14 בדצמבר, 2003.‬

944
01:15:57,719 --> 01:16:00,722
‫השעה היא 18:14, בקירוב.‬

945
01:16:01,306 --> 01:16:02,683
‫האם הייתה לך הזדמנות‬

946
01:16:02,766 --> 01:16:05,185
‫לדבר עם חברה שלך לפני ההקלטה?‬

947
01:16:05,269 --> 01:16:06,144
‫כן, הייתה לי.‬

948
01:16:06,853 --> 01:16:10,315
‫האם אחרי השיחה שלך עם חברה שלך‬

949
01:16:10,399 --> 01:16:14,820
‫החלטת לדבר איתנו על תקריות מסוימות?‬

950
01:16:14,903 --> 01:16:15,737
‫כן.‬

951
01:16:15,821 --> 01:16:19,616
‫בוא נדבר על המקרה של פלוריאן גול.‬

952
01:16:22,244 --> 01:16:24,329
‫האם אתה אחראי למותו?‬

953
01:16:24,413 --> 01:16:25,247
‫כן.‬

954
01:16:25,872 --> 01:16:28,083
‫ולמה זה, צ'ארלי?‬

955
01:16:29,209 --> 01:16:33,005
‫כי הזרקתי לו תרופה בשם דיגוקסין.‬

956
01:16:34,089 --> 01:16:35,716
‫איך זה גרם לך להרגיש?‬

957
01:16:37,384 --> 01:16:38,468
‫אני…‬

958
01:16:40,470 --> 01:16:43,056
‫הרגשתי הקלה שהוא לא…‬

959
01:16:45,100 --> 01:16:46,893
‫כבר לא מחובר לכל המכונות האלה.‬

960
01:16:49,354 --> 01:16:52,149
‫קיווינו להודאה אחת, במקרה הכי טוב.‬

961
01:16:52,232 --> 01:16:55,944
‫לא היינו לגמרי מוכנים‬

962
01:16:57,821 --> 01:16:59,823
‫למסע שאליו הוא לקח אותנו.‬

963
01:17:00,574 --> 01:17:02,326
‫הרגשתי מחויבות חזקה,‬

964
01:17:03,869 --> 01:17:08,332
‫רצון חזק לשים סוף לסבל, כשראיתי אותו.‬

965
01:17:09,124 --> 01:17:12,586
‫הייתי עובר תקופות ארוכות בלי כלום, אבל אז,‬

966
01:17:13,337 --> 01:17:16,173
‫הייתי מוצא את עצמי חוזר,‬

967
01:17:17,341 --> 01:17:18,759
‫מרגיש מוצף,‬

968
01:17:19,718 --> 01:17:26,308
‫מרגיש שאני לא מסוגל לראות אנשים כאובים,‬

969
01:17:26,892 --> 01:17:31,396
‫מתים, זוכים ליחס לא אנושי.‬

970
01:17:33,649 --> 01:17:36,193
‫אני…‬

971
01:17:37,402 --> 01:17:42,240
‫הרסתי לא רק את…‬

972
01:17:45,410 --> 01:17:47,788
‫האלוהים, הגורל, של האנשים האלה,‬

973
01:17:48,955 --> 01:17:49,956
‫ו…‬

974
01:17:51,375 --> 01:17:55,170
‫גרמתי כנראה להרבה סבל למשפחות הללו,‬

975
01:17:55,253 --> 01:17:59,508
‫אלא גם פגעתי באנשים שאני אוהב‬

976
01:18:00,676 --> 01:18:01,677
‫מאוד.‬

977
01:18:04,471 --> 01:18:07,307
‫וממש לא רציתי לעשות את זה.‬

978
01:18:10,185 --> 01:18:11,186
‫אני אוהב…‬

979
01:18:13,271 --> 01:18:14,940
‫את הילדים שלי מאוד,‬

980
01:18:15,816 --> 01:18:21,488
‫ומאוד רציתי להיות חלק מחייהם.‬

981
01:18:23,448 --> 01:18:24,449
‫אבל אני…‬

982
01:18:25,701 --> 01:18:27,744
‫פשוט לא יכולתי לעצור את עצמי.‬

983
01:18:29,496 --> 01:18:33,875
‫לא רציתי שאנשים יראו אותי כמה שאני.‬

984
01:18:35,419 --> 01:18:36,795
‫מה אתה, צ'ארלס?‬

985
01:18:38,338 --> 01:18:41,216
‫אדם שנתנו בו אמון,‬

986
01:18:42,217 --> 01:18:45,804
‫ושהיה אחראי למותם של הרבה אנשים.‬

987
01:18:53,729 --> 01:18:57,858
‫זיהמתי שקיות עירוי עם אינסולין.‬

988
01:19:00,569 --> 01:19:04,114
‫אני לא זוכר‬
‫את המטופלים הספציפיים או משהו כזה.‬

989
01:19:06,950 --> 01:19:10,954
‫יש סיבה מסוימת שעשית את זה?‬
‫זו הייתה סתם בחירה אקראית?‬

990
01:19:14,374 --> 01:19:18,879
‫אני מניח שרוב המטופלים היו במצב אנוש מאוד.‬

991
01:19:20,881 --> 01:19:22,632
‫חיכיתי בחדר‬

992
01:19:22,716 --> 01:19:27,262
‫עם תצפית מושלמת על אחד מהמוניטורים,‬

993
01:19:27,345 --> 01:19:32,225
‫כששמעתי שהוא השתמש בשקיות.‬

994
01:19:35,896 --> 01:19:39,816
‫אני חוזרת לאותם רגעים‬

995
01:19:40,609 --> 01:19:43,195
‫שבהם אני לקחתי את השקיות האלה.‬

996
01:19:45,071 --> 01:19:49,284
‫אני הייתי זו‬
‫שנתנה את התרופות הקטלניות האלה.‬

997
01:19:55,332 --> 01:19:57,793
‫כל האחים והאחיות, כל חברי הצוות,‬

998
01:19:57,876 --> 01:20:00,921
‫הכנו עבורו את הקורבנות שלו.‬

999
01:20:02,214 --> 01:20:06,009
‫ואז נתנו את הרעל שלו עבורו.‬

1000
01:20:08,720 --> 01:20:10,931
‫רציתי שהוא יהיה רוצח מתוך רחמים.‬

1001
01:20:12,098 --> 01:20:14,309
‫רציתי להאמין‬

1002
01:20:16,144 --> 01:20:18,647
‫שהוא גאל אנשים מייסוריהם,‬

1003
01:20:18,730 --> 01:20:20,106
‫אבל זה לא מה שהוא עשה.‬

1004
01:20:25,487 --> 01:20:28,573
‫רבים מהמטופלים שהוא הרג‬

1005
01:20:29,616 --> 01:20:31,409
‫היו בדרך להחלמה.‬

1006
01:20:31,493 --> 01:20:32,744
‫במקרים מסוימים,‬

1007
01:20:32,828 --> 01:20:38,375
‫מטופלים התכוננו לשחרור, כי מצבם השתפר.‬

1008
01:20:43,213 --> 01:20:46,633
‫זה לא משהו שאפשר להבין.‬

1009
01:20:47,634 --> 01:20:49,845
‫זה לא משהו שאפשר להצדיק.‬

1010
01:20:53,807 --> 01:20:56,351
‫אחת התרופות שצ'ארלי השתמש בהן‬

1011
01:20:56,434 --> 01:20:57,727
‫הייתה וקיורוניום.‬

1012
01:20:59,271 --> 01:21:01,815
‫וקיורוניום היא תרופה משתקת.‬

1013
01:21:03,608 --> 01:21:06,653
‫אדם יהיה לחלוטין ערני וער,‬

1014
01:21:07,153 --> 01:21:08,780
‫מודע למה שקורה,‬

1015
01:21:09,489 --> 01:21:13,577
‫אבל לא מסוגל לדבר, למצמץ,‬
‫לנשום או לעשות כל דבר אחר.‬

1016
01:21:14,244 --> 01:21:18,415
‫כלומר, הוא יהיה ממש משותק בגוף הער שלו,‬

1017
01:21:18,957 --> 01:21:21,585
‫בלי יכולת לנשום, כשהוא ממשיך למוות.‬

1018
01:21:23,545 --> 01:21:24,921
‫פשוט זוועה.‬

1019
01:21:26,131 --> 01:21:31,553
‫תוכל להגיד לנו, בסך הכול,‬
‫לאורך כל 15-16 השנים שלך,‬

1020
01:21:31,636 --> 01:21:35,682
‫לכמה מטופלים עזרת למות?‬

1021
01:21:37,267 --> 01:21:40,312
‫אולי 30-40 מטופלים.‬

1022
01:21:40,395 --> 01:21:42,772
‫אוקיי, 30-40 מטופלים בסך הכול?‬

1023
01:21:43,273 --> 01:21:44,149
‫כן.‬

1024
01:21:46,526 --> 01:21:49,195
‫ערב טוב, אני ג'קי היילנד.‬

1025
01:21:49,279 --> 01:21:54,284
‫אח לשעבר בבית חולים בניו ג'רזי‬
‫מואשם בהריגת המטופלים שלו, והרבה מהם.‬

1026
01:21:54,367 --> 01:21:57,621
‫למעשה, אם דבריו נכונים,‬
‫הוא הותיר מאחוריו שביל של מתים.‬

1027
01:21:57,704 --> 01:22:00,373
‫כפי שהוא רואה זאת,‬
‫הוא רק עזר לאנשים שסבלו,‬

1028
01:22:00,457 --> 01:22:03,293
‫אבל לדברי המשטרה,‬
‫הוא לא יותר מאשר רוצח המונים.‬

1029
01:22:03,376 --> 01:22:06,588
‫ונסה טיילר נמצאת כעת בסומרוויל,‬
‫עם פרטים נוספים. ונסה.‬

1030
01:22:07,839 --> 01:22:10,425
‫ובכן, יכול להיות שהאח הזה הרג יותר אנשים‬

1031
01:22:10,508 --> 01:22:13,678
‫מכל אחד אחר בהיסטוריה של ניו ג'רזי,‬

1032
01:22:13,762 --> 01:22:17,807
‫בקריירה שנמשכה שנים רבות‬
‫וכללה בתי חולים רבים,‬

1033
01:22:17,891 --> 01:22:19,726
‫ביניהם המרכז הרפואי סומרסט,‬

1034
01:22:19,809 --> 01:22:23,688
‫המקום שרק בו האח טוען שהרג 12 אנשים.‬

1035
01:22:25,607 --> 01:22:29,152
‫אני חושבת שאנשי הצוות היו בהלם,‬
‫באופן כללי,‬

1036
01:22:29,903 --> 01:22:35,533
‫אבל הקהילה, כמה מהמטופלים המבוגרים יותר,‬

1037
01:22:35,617 --> 01:22:38,036
‫נתנו הערות כמו,‬

1038
01:22:39,412 --> 01:22:44,834
‫"לא תהרגי אותי‬
‫כמו שצ'ארלס קאלן הרג מטופלים?"‬

1039
01:22:45,585 --> 01:22:49,506
‫בפעם הראשונה שמישהו אמר לי את זה,‬
‫נכנסתי לשירותים ובכיתי.‬

1040
01:22:51,257 --> 01:22:55,637
‫כי הוא לא ייצג את מי שהיינו.‬

1041
01:22:58,390 --> 01:23:01,643
‫צ'ארלס קאלן הודה‬
‫שהרג מטופל חולה סרטן בן 40‬

1042
01:23:01,726 --> 01:23:04,020
‫ואת הכומר הקתולי, הכומר פלוריאן גול.‬

1043
01:23:04,854 --> 01:23:07,816
‫זה מעלה את מספר הרציחות הכולל ל-23.‬

1044
01:23:07,899 --> 01:23:10,068
‫הוא לא הראה כל חרטה בבית המשפט היום.‬

1045
01:23:10,151 --> 01:23:13,279
‫אני לא רוצה להיות מיוצג.‬

1046
01:23:13,363 --> 01:23:17,325
‫אני לא מתכוון לכפור בהאשמות,‬
‫אני מתכנן להודות באשמה.‬

1047
01:23:36,678 --> 01:23:39,014
‫בעלי המנוח היה בבית החולים, חולה מאוד,‬

1048
01:23:39,097 --> 01:23:41,182
‫ארבע עשרה שנה לפני שהוא נפטר.‬

1049
01:23:43,476 --> 01:23:44,894
‫הנכד הבכור שלי‬

1050
01:23:45,687 --> 01:23:48,189
‫זכה לגדול עם בעלי,‬

1051
01:23:49,733 --> 01:23:51,109
‫הוא הכיר את סבא שלו…‬

1052
01:23:53,528 --> 01:23:56,239
‫כי בעלי הצליח לשרוד את המשבר הזה.‬

1053
01:23:58,199 --> 01:24:02,078
‫לבעלי הייתה השפעה עצומה על חייו ועל ערכיו.‬

1054
01:24:05,999 --> 01:24:08,376
‫וזה מה שצ'ארלי גזל מאנשים.‬

1055
01:24:10,795 --> 01:24:13,131
‫הוא גזל מהם חופשות עם אהוביהם,‬

1056
01:24:13,214 --> 01:24:17,635
‫וטקסי סיום לימודים, וחתונות,‬
‫וימי הולדת, ושיעורים לחיים‬

1057
01:24:17,719 --> 01:24:21,097
‫וכל הדברים האלה, מעשרות ואולי מאות אנשים.‬

1058
01:24:26,728 --> 01:24:29,272
‫הוא גנב מהמשפחות שלהם ומהם.‬

1059
01:24:36,071 --> 01:24:40,116
‫אני מניחה שרציתי לקבל הזדמנות לראות אותו…‬

1060
01:24:40,200 --> 01:24:43,036
‫היום יתקיים השימוע של המדינה נגד קאלן.‬

1061
01:24:43,578 --> 01:24:48,875
‫ורציתי שהוא ידע איזה מין אדם היה אחי.‬

1062
01:24:48,958 --> 01:24:50,585
‫בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב.‬

1063
01:24:51,419 --> 01:24:55,090
‫אני אחותו של הכומר פלוריאן ג'. גול.‬

1064
01:24:55,173 --> 01:24:59,344
‫הוא היה אדם מאוד ביישן, צנוע ואכפתי.‬

1065
01:24:59,427 --> 01:25:02,514
‫הוא נתון אמון רב באחרים.‬

1066
01:25:03,348 --> 01:25:05,141
‫הוא לא הסתכל על אף אחד.‬

1067
01:25:06,309 --> 01:25:08,770
‫ואמרתי, "אני מתביישת שאתה אח.‬

1068
01:25:08,853 --> 01:25:14,067
‫"אני אחות. מלמדים אותנו להציל חיים,‬
‫לא להרוג אנשים."‬

1069
01:25:14,150 --> 01:25:17,112
‫הוא אף פעם לא אמר משהו כמו, "אני מצטער".‬

1070
01:25:18,404 --> 01:25:22,992
‫כבודו, צ'ארלס קאלן‬
‫מואשם ברצח פסקואל נפוליטאנו.‬

1071
01:25:23,535 --> 01:25:25,787
‫אני רוצה לספר לך קצת על אבי.‬

1072
01:25:27,080 --> 01:25:30,959
‫אבי היה גדול מהחיים.‬
‫הוא גידל אותי ותמך בי כל חיי.‬

1073
01:25:31,543 --> 01:25:33,795
‫אולי לקחת את גופה הפיזי,‬

1074
01:25:33,878 --> 01:25:37,215
‫אבל רוחה ואופייה נמצאים בחדר הזה עכשיו.‬

1075
01:25:37,966 --> 01:25:40,051
‫אפילו אין לך אומץ להביט לכאן, נכון?‬

1076
01:25:41,344 --> 01:25:42,262
‫זאת בושה.‬

1077
01:25:43,221 --> 01:25:45,932
‫הלב שלי כואב על הבן שלי.‬

1078
01:25:46,015 --> 01:25:48,476
‫הוא מדמם על הבן שלי!‬

1079
01:25:52,522 --> 01:25:55,525
‫אני מסתובבת עם חור בלב,‬

1080
01:25:55,608 --> 01:25:57,652
‫שלעולם לא יתמלא שוב.‬

1081
01:25:58,528 --> 01:26:02,824
‫לא ייאמן שאדם אחד‬
‫יכול להשפיע על חייהם של כל כך הרבה אנשים.‬

1082
01:26:03,324 --> 01:26:08,246
‫אח מוסמך, שאמור לתת טיפול,‬
‫לקח את חייו של אחי‬

1083
01:26:09,956 --> 01:26:13,668
‫לטובת הרווח האישי, האנוכי והמעוות שלו.‬

1084
01:26:15,253 --> 01:26:17,172
‫אני כל כך אבודה בלי אחי.‬

1085
01:26:18,464 --> 01:26:21,134
‫כשהיינו צעירים יותר,‬
‫היינו עושים הכול ביחד.‬

1086
01:26:22,093 --> 01:26:23,678
‫הוא היה החבר הכי טוב שלי.‬

1087
01:26:24,429 --> 01:26:28,641
‫- מייקל ט'. סטרנקו‬
‫מת ב-15 במאי, 2003 -‬

1088
01:26:28,725 --> 01:26:30,894
‫- איירין קראפף‬
‫מתה ב-22 ביוני, 2001 -‬

1089
01:26:30,977 --> 01:26:33,605
‫- דורות'יאה ק'. הוגלנד‬
‫מתה ב-6 באפריל, 2003 -‬

1090
01:26:39,569 --> 01:26:42,322
‫לארי נפטר ב-2001…‬

1091
01:26:43,114 --> 01:26:45,658
‫- המסע הטרגי של הבן -‬

1092
01:26:45,742 --> 01:26:50,330
‫כשהוא מקווה ומתפלל שהאיש הזה ייתפס.‬

1093
01:26:52,665 --> 01:26:58,004
‫ושום דבר מזה לא קרה בתקופת חייו, לצערי.‬

1094
01:27:01,132 --> 01:27:03,593
‫אם רק אנשים היו מקשיבים לו.‬

1095
01:27:05,303 --> 01:27:08,139
‫על הפשעים הללו ועל הבגידה הזאת,‬

1096
01:27:08,223 --> 01:27:13,186
‫נגזרים עליך עונשים רצופים‬
‫כפי שמצוין בהסדר הטיעון הגלובלי.‬

1097
01:27:13,269 --> 01:27:14,354
‫האם אתה מבין?‬

1098
01:27:16,189 --> 01:27:17,815
‫אם כך, תודה לכולם.‬

1099
01:27:18,399 --> 01:27:22,612
‫קאלן חתם על הסדר טיעון‬
‫שיחסוך ממנו את עונש המוות,‬

1100
01:27:22,695 --> 01:27:25,615
‫אם הוא ישתף פעולה באופן מלא עם החקירה.‬

1101
01:27:36,459 --> 01:27:40,004
‫יש אנשים נוספים שיש להם אחריות על הפעולות‬

1102
01:27:41,839 --> 01:27:44,550
‫של צ'ארלס קאלן, חוץ מצ'ארלס קאלן.‬

1103
01:27:47,762 --> 01:27:49,514
‫- בית חולים -‬

1104
01:27:52,350 --> 01:27:54,310
‫ברוב בתי החולים שעבדתי בהם…‬

1105
01:27:56,521 --> 01:27:58,982
‫היה להם חשד כבד שהיו…‬

1106
01:28:00,358 --> 01:28:03,444
‫מקרי מוות שקשורים אליי.‬

1107
01:28:08,366 --> 01:28:10,285
‫למה לדעתך הם לא פעלו יותר בנושא?‬

1108
01:28:10,368 --> 01:28:12,954
‫אני חושב שהם חששו לגבי הפרסום.‬

1109
01:28:14,080 --> 01:28:18,126
‫אם הגנה על חיי אדם‬
‫לא הייתה בעדיפות עליונה עבורם,‬

1110
01:28:18,918 --> 01:28:22,046
‫בלתי אפשרי לנחש כמה נמוך אדם מסוגל לרדת‬

1111
01:28:22,130 --> 01:28:27,677
‫כדי להגן על האינטרס הכספי שלו‬
‫ועל האינטרס של בית החולים.‬

1112
01:28:30,596 --> 01:28:31,764
‫יש שאלות רבות‬

1113
01:28:31,848 --> 01:28:33,766
‫לגבי האופן בו הוא הצליח, לכאורה,‬

1114
01:28:33,850 --> 01:28:37,270
‫להמשיך לרצוח בבתי חולים‬
‫לאורך כל כך הרבה זמן.‬

1115
01:28:37,353 --> 01:28:41,024
‫דניס מילר, מנכ"ל ונשיא‬
‫המרכז הרפואי סומרסט בניו ג'רזי,‬

1116
01:28:41,107 --> 01:28:43,026
‫האם אתה לוקח על כך אחריות כלשהי?‬

1117
01:28:43,109 --> 01:28:47,113
‫ממש לא. אנחנו לוקחים אחריות‬
‫על חקירת האיש הזה ועל ההובלה למעצרו.‬

1118
01:28:47,613 --> 01:28:52,118
‫אני גאה מאוד בד"ר קורס ובמרי לונד,‬
‫שהובילו את החקירה בבית החולים שלנו.‬

1119
01:28:52,201 --> 01:28:55,204
‫אנחנו בית החולים הראשון‬
‫שזיהה אותו והוביל למעצרו.‬

1120
01:28:55,288 --> 01:28:57,999
‫אבל האם יכולתם לערוך בדיקת רקע מקיפה יותר?‬

1121
01:28:58,082 --> 01:29:01,878
‫ממש לא. הבעיה היא‬
‫מעסיקים אחרים שהתקשרנו אליהם.‬

1122
01:29:01,961 --> 01:29:04,464
‫ערכנו בדיקת רקע פלילי מלאה לגביו,‬

1123
01:29:04,547 --> 01:29:07,425
‫וגם בדיקת המלצות מלאה,‬
‫וכולם אמרו אותו דבר:‬

1124
01:29:07,508 --> 01:29:10,136
‫הוא עזב בלי שהיו איתו בעיות,‬
‫ועם רישיון תקין.‬

1125
01:29:10,219 --> 01:29:13,931
‫השאלה שנשאלת בנושא‬
‫היא כיצד מישהו עובד בבית חולים,‬

1126
01:29:14,015 --> 01:29:16,267
‫איך מישהו הורג אנשים בבתי חולים,‬

1127
01:29:16,768 --> 01:29:19,270
‫שוב ושוב, לאורך 16 שנה?‬

1128
01:29:20,396 --> 01:29:23,858
‫שוב, תשעה בתי חולים ובית אבות.‬
‫למה לא תפסו אותו?‬

1129
01:29:24,734 --> 01:29:29,614
‫והתשובה היא שמסתבר שהוא כן נתפס,‬
‫פעם אחר פעם.‬

1130
01:29:29,697 --> 01:29:35,370
‫והאנשים שתפסו אותו,‬
‫או שהייתה להם סיבה לחשוד שמשהו לא בסדר,‬

1131
01:29:36,162 --> 01:29:37,205
‫העבירו אותו הלאה,‬

1132
01:29:37,705 --> 01:29:40,833
‫עם המלצות טובות או נייטרליות,‬
‫והוא תמיד מצא עוד עבודה.‬

1133
01:29:41,584 --> 01:29:42,543
‫זאת השערורייה.‬

1134
01:29:42,627 --> 01:29:45,588
‫וצ'ארלס קאלן ישב בכלא עד סוף חייו,‬

1135
01:29:46,547 --> 01:29:48,758
‫אבל האנשים שהעבירו אותו הלאה‬

1136
01:29:50,301 --> 01:29:53,471
‫אלה שמקבלים הרבה כסף כדי להיות אחראיים,‬

1137
01:29:54,305 --> 01:29:55,973
‫מעולם לא קיבלו אחריות.‬

1138
01:29:56,474 --> 01:29:59,268
‫הם עשו עבודה טובה מאוד בעבודה שלהם,‬

1139
01:29:59,352 --> 01:30:05,566
‫שהייתה קשורה יותר‬
‫למוסד של שירות בריאותי פרטי, למטרות רווח,‬

1140
01:30:06,359 --> 01:30:07,485
‫אבל הם לא עשו טוב.‬

1141
01:30:07,985 --> 01:30:12,031
‫הם לא עשו טוב מבחינת מה שמערכת הבריאות הזו‬
‫אמורה לעשות, בתיאוריה,‬

1142
01:30:12,115 --> 01:30:15,868
‫שזה להגן על מטופלים, לספק טיפול למטופלים.‬

1143
01:30:15,952 --> 01:30:18,454
‫אז הם נכשלו,‬

1144
01:30:18,538 --> 01:30:20,081
‫אבל קיבלו פרס‬

1145
01:30:20,164 --> 01:30:24,794
‫על הצלחתם בהגנה על המוסד,‬
‫על חשבון המטופלים.‬

1146
01:30:25,795 --> 01:30:28,840
‫צ'ארלס קאלן הודה ברצח של 29 מטופלים‬

1147
01:30:28,923 --> 01:30:31,217
‫ובניסיון לרצח של שישה נוספים.‬

1148
01:30:31,300 --> 01:30:35,763
‫נגזרו עליו 18 מאסרי עולם רצופים במרץ 2006.‬

1149
01:30:35,847 --> 01:30:39,016
‫מומחים מאמינים שיכול להיות‬
‫שהוא הרג עד 400 איש,‬

1150
01:30:39,100 --> 01:30:43,187
‫מה שיהפוך אותו לרוצח הסדרתי הפורה ביותר‬
‫בהיסטוריה האמריקאית.‬

1151
01:30:43,729 --> 01:30:45,481
‫בעקבות הודאתו של קאלן ב-2003,‬

1152
01:30:45,565 --> 01:30:50,194
‫המרכז הרפואי סומרסט ובתי חולים נוספים‬
‫בניו ג'רזי תמכו בהעברת "חוק קאלן".‬

1153
01:30:50,278 --> 01:30:52,655
‫החוק דורש מספקי טיפול רפואי לדווח למדינה‬

1154
01:30:52,738 --> 01:30:57,034
‫על כל ליקוי, אי-יכולת או התנהגות לא ראויה‬
‫של עובד, שעלולים לפגוע במטופלים.‬

1155
01:30:57,118 --> 01:31:02,373
‫החוק דורש גם שהרישומים הללו‬
‫יועברו למעסיקים עתידיים פוטנציאליים.‬

1156
01:31:03,374 --> 01:31:07,462
‫בבית החולים סנט לוקס‬
‫אומרים שהם חקרו באופן מלא את צ'ארלס קאלן.‬

1157
01:31:07,545 --> 01:31:09,881
‫לא סנט לוקס ולא משטרת מדינת פנסילבניה‬

1158
01:31:09,964 --> 01:31:13,342
‫מצאו ראיות לפגיעה במטופלים‬
‫עד אחרי הודאתו של קאלן ב-2003.‬

1159
01:31:13,426 --> 01:31:15,428
‫בסנט לוקס אומרים שהרחבת בית החולים‬

1160
01:31:15,511 --> 01:31:19,557
‫מעולם לא היוותה שיקול‬
‫בהחלטות שהתקבלו שם לגבי חקירתו של קאלן.‬

1161
01:33:38,988 --> 01:33:43,993
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬